מחסום ארתאח.

מגיעות ב-5:20. הבלגן בכניסה למגרש החניה, שהפעם די מלא לכשעצמו – גדול.  המגרש החדש לא הועיל ליצירת סדר. הבלגן גדול ומספר מכוניות התמלאו, ועוזבות את המקום. מאות אנשים כבר בחוץ, חלקם ישנים בשכיבה או בישיבה על קצה המדרכה…

בצד גדר ההפרדה – השערים סגורים. עד כמה שניתן לראות – המסלולים מלאים בני אדם.אין שום הבדל בין מסלול הנשים למסלולים האחרים – גברים ממלאים גם את המסלול הזה. צעקות נשמעות מתוך הבניין, לא מתוך התור בחוץ. 
לאחר קצת פחות מ-5 דקות, נפתחות הקרוסלות לכניסה, ונראה אדם חוזר מן הבניין החוצה.
האם בגלל זה הצעקות והעכוב בפתיחת השערים?

עידית בוחרת גבר ואשה לבדיקת זמן השהיה בתוך המתקן.

5:30 צד הכניסה לישראל. מאות ברחבה, תור בכניסה לתא שירותים יחיד ליד סככת ההתכנסות. תא השירותים השני נראה נעול. עדיין לא החזירו או חידשו תאי שירותים ביציאה. בשיחה עם מנהל המחסום על הנושא, בשבוע שעבר, הוא אמר שיודע שיש מחסור ופועל להציב תאים נוספים. בינתיים לא התחדש דבר.
מתקן מפגשי הסוחרים עדיין לא פעיל.
מבין אלה שסימנו – הגבר יוצא תוך 7 דקות, האשה תוך 11.

אדם ששמר לילה מבקש לחזור לשטחים, איש אינו שועה לקריאותיו/בקשותיו. בדרכנו החוצה אנו מוסרות לשומר את בקשתו והוא מודיע בקשר.

ניגש אלינו אדם שמספר שאחיו חולה ומבקש אישור להגיע לבית-חולים ישראלי. טוען שאין מסכימים להנפיק לו אישור כזה. כיוון שאיננו יודעות מי אחראי על אישורים אלה – אנחנו מוסרות מספרי טלפון של בומה ענבר ושל ׳יד להחלמה׳ ומקוות לטוב…

5:50 עזבנו בכיוון חבלה

מחסום חבלה: 

הגענו ב-6:25 (פקקים בדרך), השער כבר פתוח למעבר הולכי רגל. תור של עשרות משתרך, הבדיקה נעשית ליד השער עצמו. מאוחר יותר מתברר לנו שהמחשבים נפלו, ועל כן הבדיקה ידנית, בלי מעבר דרך המבנה. עוברים בעיקר גברים מכל הגילים, אבל גם משפחה על 3 ילדיה, ואב ובנו הילד.
מסתבר שאת המיון הראשוני עושה פלסטיני, שנותן רק לבעלי אישורים להכנס למסלול שמוביל אל החיילים, שבודקים שנית. מי האיש? מה בדיוק תפקידו? 
בשיחה עם הקצין – מספר שהחיילים די קבועים במחסום ומכירים בשמם מספר לא קטן מהעוברים יומיום. החיילים היו אדיבים הן אל העוברים, הן אלינו.

7:00 עזבנו