הגענו למחסום אירתאח בשעה 0420 ונשארנו עד 0730.

בהגיענו, חמש דקות לפני זמן פתיחת המחסום, היה עומס רב ואלפי אנשים המתינו מאחורי הקרוסלות. גברים ונשים עמדו יחד בתור, הכלל לפיו נשים עוברות ראשונות לא יושם.

בכל פעם שנפתחו הקרוסלות, עברו דרכן בין 17 ל-35 איש. כל שלוש הקרוסלות פעלו. הקרוסלה של משרד התיאום האזורי הייתה סגורה, וניתן היה להשתמש בה למעבר נשים. נאמר לנו שמבין 17 עמדות בדיקה במחסום, רק 4 פעילות.

אנשים שיצאו ביקשו כי המחסום ייפתח מוקדם יותר והתלוננו שלא ברור להם מהם מוצרי וכמויות המזון אותם הם רשאים לשאת עמם, דבר אשר פעמים רבות גורם לכך שעליהם לשוב על עקבותיהם ולהיפטר ממוצרי מזון שאינם מותרים. כמו כן ישנן בעיות רבות במסוף טביעת היד הביומטרי, מנינו כ-30 איש שלא הורשו לעבור במחסום מסיבה זו, ונאלצו להמתין לפתיחת משרד התיאום האזורי, שנפתח בימי ראשון רק בשעה 10. אחד האנשים שחיכה לפתיחת משרד התיאום האזורי היה סוחר שעובר במחסום באופן קבע וכל אישוריו תקינים. הייתה ברשותו סחורה בערך של 3000 ש''ח מתנובה, אשר עלולה הייתה להתקלקל בשל העיכוב.

כמו כן נאמר לנו כי לאחרונה נעשתה הבדיקה בחזור יסודית כמו ביציאה, כך שהמחסום עמוס בשעות אחר הצהרים בדיוק כפי שהוא עמוס בשעות הבוקר. אנשים שאינם מגיעים עד השעה שבע בערב אינם יכולים לחזור ואישוריהם עלולים להתבטל.

פגשנו אדם המתגורר בכפר שבקרבת המחסום, שסיפר לנו כי ביתו ומספר בתים אחרים נהרסו בעקבות הקמת חומת ההפרדה והמחסום וכי לא ניתן להם כל פיצוי.

שוחחנו עם המנהל (operations manager) על מנת להבהיר את העניינים שהועלו:

• מזון – ישנם שני כללים עיקריים. הכלל הראשון הוא שלא ניתן להעביר כל מה שלא ניתן לזיהוי במכונת שיקוף, כלומר מזון קפוא. הכלל השני הנו כי על כמויות המזון להיות לשימוש יומי אישי, כלומר לא יותר מ-100 גר' של אבקה, דוגמת סוכר, ולא יותר מ-0.5 ק''ג של מזון מוצק, דוגמת לחם. המנהל סבור כי רוב האנשים מבינים כללים אלו, אולם אנחנו התרשמנו אחרת. הצענו כי תפורסמנה הוראות ברורות בנושא.
• מספר עמדות הבדיקה – המספר נקבע בעיקר על פי שיקולי תקציב אולם מספר האנשים הממתינים נלקח גם הוא בחשבון. המנהל סבור כי המצב הורע היות שכולם רוצים לעבור את המחסום בשעה מוקדמת ולא בהכרח על פי הזמנים שתואמו עם המעסיקים. ייתכן שהדבר נכון, אולם אין דרך לשלוט בכך.
• כניסה נפרדת לנשים – בתחילה סבר המנהל כי הדבר בלתי אפשרי. הוא הסביר שלא ניתן להשתמש בקרוסלה של משרד התיאום האזורי וכי אף אם ישתמשו בה, הוא אינו יכול להבטיח שגברים לא ינסו לעבור דרכה. כמו כן, לא תישקל הוספת קרוסלה נוספת בשל קשיים תקציביים. לבסוף, לאחר דין ודברים ממושכים, הסכים המנהל להעלות את הנושא בפני עמיתיו.

בסביבות השעה 0645, עברו רוב הפועלים והחלו להגיע המשפחות לביקורי האסירים. למשפחות נלוו וסייעו מתנדבי הצלב האדום. שוחחנו עם אחד מנהגי האוטובוס ועם כמה משפחות. האוטובוסים ממומנים על ידי הצלב האדום. האוטובוסים אינם מורשים לעצור בדרכם אל בית הכלא, והדבר מהווה בעייה עבור ילדים קטנים הזקוקים להשתמש בשירותים. כל אוטובוס מלווה על ידי כלי רכב צבאי, כך שאין כל סיבה לאסור על עצירת האוטובוסים. המשפחות מבקרות אחת לשבועיים. חלק מהמשפחות עושות זאת במשך שנים רבות, כיוון שקרוביהן נאסרו למשך 20 או 30 שנה ובמקרים מסויימים אף למאסר עולם.