א-ראם, קלנדיה
משום מה המשמרת שלנו אתמול הזכיר את מה שראינו במחסומים לפני שנה, כאילו שום דבר לא השתנה בינתיים ולא היו תקופות של רגיעה והקלות ולא צפויה שום התפתחות חיובית בעתיד. איזה דיכאון. נדמה שהרגשה זו משותפת לנו ולפלסטינים. הכעס והייאוש היו קרובים יותר לפני השטח, ופה ושם פרצו מן הלב, אף על פי שלא היו אירועים חריגים במיוחד.
א-רם: 14.00 היה תור ארוך למדי של הולכי רגל, כולל תלמידים וצוות בית הספר. נראה שחצי מצוות המחסום עדיין בהפסקת צהריים ורק כאשר הם יצאו מחדר האוכל ב”קונטיינר” התחיל התור לזוז יותר מהר. מנהל ביה”ס כעס על העיכוב והביע תרעומת בפני החיילים הבודקים. לא נראה לנו שאלה התרגשו. בתור המכוניות המתינו שעה ארוכה למעלה מ-30 רכבים.
קלנדיה: הגענו בסביבות 14:30. המחסום מאויש ע”י יחידת מ”צ והאבטחה בידי יחידה חדשה של מילואימניקים. פגשנו את א. (נציג המת”ק שמחליף את א. השני שחוזר ביום ב’). א. סיפר שאין שום הקלות ואכן ראינו שהתורים שוב ארוכים ושהרבה מאד אנשים הגרים מחוץ לאזור (בית לחם, יריחו, וכו’) הופנו חזרה לסורדה. רק במספר קטן של מקרים נאות הנציג לבדוק עם השב”כ ולאפשר מעבר ל”מי שלא מן המניין.” נראה שכולם עייפים מה”משחק”. התור ההומניטארי נפתח ונסגר חלופות והחיילים בד”כ היו קשובים ללחץ במעבר. ראוי לציין שכל החיילים ענדו תגים בהם הופיע שמם בעברית, ערבית ואנגלית. מפקד המחסום סגו אלי (משטרה צבאית) התנהג בגסות כלפי הפלסטינים – התעקש להצר מעברים ע”י קירוב הקונצרטינות לשביל הולכי הרגל, העליל על בחור צעיר שתעודת הזהות שלו מזויפת וניסה גם תרגיל מנהיגות כלפינו. לדבריו אסור לנו לעמוד היכן שמתחיל הבידוק בצידו הצפוני של המחסום. הוא הורה לחייל להזמין משטרה כחולה לטפל בנו, ומשזו לא מיהרה להגיע התקשר למת”ק טען את טענותיו כלפינו ורס”ן עמוס ביקש שנציית לו. מובן שעמדנו בסירובנו ולא נותר לעמוס אלא להגיע למקום. לאחר דין ודברים ידידותי מאד הודה הרס”ן שהייתה זו מהומה רבה על לא מאומה. נפרדנו מעמוס תוך שהוא מברך אותנו על פעילותנו.לקראת סיום המשמרת, בסביבות 4:30, נוכחנו ששוב הופיעו שני שוטרי משמר הגבול ועכבו פלסטינים בדרכם צפונה כדי לרשום פרטיהם ללא סיבה נראית לעין, סתם טרטור. עזבנו את המחסום בסביבות 5 וחזרנו לאר-ראם, שם התור התקצר מאד.
א-ראם; מחסום ועיירה (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום א-ראם נמצא כשני ק"מ מדרום למחסום קלנדיה וכ-300 מ' מצפון לצומת נווה יעקב, בפאתי שכונת דאחית אל בריד. המחסום הוקם בשנת 1991 כמחסום כניסה לירושלים רבתי, נמצא בתוך שטח פלסטיני שסופח לירושלים ב-1967.בפברואר 2009 הושלמה הבנייה של חומת ההפרדה סביב העיירה אר-רם. העיירה הפכה להיות מובלעת פלסטינית (שטח B) שכונת דחית-אל בריד הצטרפה למובלעת, המחסום נסגר בחומה. החומה נבנתה על הכביש שהוביל לירושלים. מאז המצב בעיירה התדרדר.בתים נטושים וחצי גמורים, רוב בתי העסק נסגרו. הזנחה קשה בסביבות הגדר וברחובות. מי שיכול היה עזב. עודכן בינואר 2024
Anat TuegMay-21-2022חפירת הכביש השקוע לישראלים
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-