א-ראס (ג’בארה) וענבתא, יום ג’ 3.10.06, אחה”צמשקיפות: זהבה ג. ודפנה ב. (מדווחת).תקציר ללא אירועים מיוחדים, שיגרה מדכאת של כיבוש. אין מגבלות תנועה, מלבד איסור על כלי רכב ישראלים להכנס לטול כארם/ג’נין (בענבתא)א-ראס אין עומס – התנועה הדלילה מקלקיליה לטול כאם זורמת ללא בדיקה. מכיוון טול כארם תור של 5-7 מכוניות בממוצע. אף אחד לא הוחזר אחורה, מלבד כמה ילדים שנשלחו “לחזור עם אמא”. לא היו מעוכבים. מתנחלת עטויית שביס מגיעה ברכבה, דרך ג’בארה, למחסום עם 3/4 בקבוק אייס קפה לחיילים.. החיילים, מקבלים אותה ואת הטפותיה הקיצוניות בשימחה. האם הם מאושרים שעתה יהיה להם בידור שישבור את שיגרת המחסום המתישה, או שהם שמחים לקבל תמיכה – כל תמיכה, גם של אחת שבעליל נראה כאילו עף לה בורג, ולכן גם פתוחים להשפעתה ולדבריה המסוכנים. את דעותיה הגזעניות על ערבים, עלינו (“זונות של עראפת”) על כך שפה זה ארץ ישראל שניתנה לנו בסן רמו 1934, היא צורחת בקולי קולות היסטריים, החיילים מבסוטים, הפלסטינים נהנים מהבידור ואני מתביישת. אי אפשר לומר לחיילים מאומה, המטורפת נזעקת בכל פעם לסתור את מילותינו, לדרוש מהם (יש לי מסמך באוטו שאסור לכם לדבר איתם) לא לענות או להיענות לנו, והחיילים לגמרי תחת השפעתה. נראה שהם פוחדים מאש לשונה אם ימרו את פיה. מאבק בין 2 מכוניות פלסטיניות על מיקומן בתור מסתיים כמעט בתאונה ביניהם והחיילים נזעקים מייד לחנך את הנתונים למרותם – שני הניצים נשלחים , לא בלי ויכוחים, לסוף התור תוך הטפות לגבי התנהגותם ה”ברברית” של הנהגים. (אנחנו , לעומת זאת מחונכים כיאות ומראות של מאבק על זכות ראשונים בתור איננו, פשוט איננו, מתרחש במחוזותינו. מה שמקנה “לנו” את הזכות להטיף “להם” !!). 14.45 – עזבנו.ענבתא14.55 לכיוון שכם אין תור, מקסימום 2 מכוניות, והמעבר הוא בדרך כלל ללא בדיקה, בהינף יד של החייל. מדי פעם עוצרים את אחת המכוניות ומעיפים מבט בתעודות, ובמקוצרת, ותוך דקותיים המכונית ממשיכה בדרכה. מכיוון טול כארם היו בהגיענו 13 מכוניות שמספרן ירד בהדרגה. כשעזבנו היו 5. המעבר מהיר, בדיקה חפיפית, ולעיתים נפנוף שיעברו ללא בדיקה. 15.20- אוטובוס שבא מנבלוס וממשיך לג’נין. יצאו ב-14.00 ועם הכל יעבור בשלום יגיעו בעוד שעה לפחות. שעתיים וחצי, ביום טוב, לעבור מרחק של פחות מ-30 ק”מ !!! 2 חיילים עולים על האוטובוס, אוספים תעודות, בודקים במשך 2 דקות ! והאוטובוס ממשיך. בדרך יהיה לו עוד מחסום, באזור עראבה, מחסום פתע של ג’יפ או שניים. המפקד ג’ והחיילים אדיבים וחייכנים אל הפלסטינים. 15.45 – עזבנו.