סיכום

משחקים ושעשועים; קשה לחשוב על כיבוש כעל בידור קל, אולם, כך זה נראה לכובשים היום: פעילות או שעשוע נעים, מהנה וקל-דעת. אולם, עבור הפלסטינים, היה היום רק עוד אחד במערכת השוחקת היומיומית של הגבלות, של כללים ושל דיכוי.

13:20 קלקיליה

אין תנועה מכיוון קלקיליה, אולם התור לקלקיליה מתארך והולך. מדוע? פתאום מתרוצצים החיילים במחסום ואחד מהם מתמוטט ארצה במהומה רבה. (הוא כנראה מחופש לתפקיד, כי הוא חובש לראשו בנדנה ירוקה). המשחק שאנו צופות בו נמשך, בזמן שאלו המבקשים לעבור את המחסום מחכים ומחכים. משחקים ושעשועים! מדוע? "בכל פעם שיש החלפת משמרות חייבים לבצע תרגול." כשאנו מצביעות על כך שבאותו זמן מתעכבים אנשים, נאמר לנו "התרגול אורך כפי שהוא אורך" (זהו סוג ההיגיון שמתאים בבירור למסגרת של משחקים ושעשועים.)

13:30 – התור מקלקיליה הולך ומתארך ואין עובדים כלל במחסום. חייל אחד הועמד בראש התור של כלי הרכב המחכים להיבדק, כנראה קיבל פקודה להחזיק אותם במקום, על מנת להרחיקם מהמשחקים והשעשועים של בחיילים.

כשמסתיים התרגול, אין בדיקה, אלא רק הצצה מזדמנת לתוך כלי הרכב. בקצה המחסום, בעמדת היציאה מקלקיליה, עומד החייל החבוש בבנדנה הפיראטית, שהיה הקורבן בתרגול לפני כמה דקות, והמיר עתה את תפקידו לזה של התוקפן; נראה שהוא מתחקר את הנהגים, במיוחד אלו הנוהגים ברכב הנשא לוחיות רישוי צהובות, ישראליות. ברגע מסוים נפגשות שתי נהגות של מכוניות ישראליות, אחת עוזבת את קלקיליה והשנייה נכנסת אליה, ומחליפות ברכות.

13:45 – שתי מכוניות עם לוחיות רישוי ישראליות מעוכבות. המפקד, סמל, עוזב את עמדתו וניגש לשנייה מביניהן. אנו שואלות מה שהוא את החייל שנשאר בודד בעמדה,  וכשהסמל חוזר הוא אומר לנו שאסור לנו לדבר עם איש מלבדו.

ידידנו, הנוהג במשאית של סיגריות גולואז, צופר ומנפנף לנו; לאחר שנבדק ע"י החייל ביציאה מקלקיליה, לוקח על עצמו החייל במחסום השני להטריד אותו שוב.

בדרך לצומת ג'ית

כמה פוסטרים גדולים, במיוחד בכניסות להתנחלויות, מכריזות על "עצמאות לחומש" (ההתנחלות שפונתה, במסגרת ההתנתקות, ושנמצאת מעבר לשבי שומרון; כנראה בהכנה למצעד לעבר הנקודה).

בהיאחזות שבות עם נראה שיש תריסים באחד החלונות.

16:10 ענבתא

אחד משני הגנראטורים, מהמהמם ברעש (מדוע?) באווירה הקיצית הרוגעת. אין תור של כלי רכב לא בכיוון אל טול כרם ולא בכיוון הנגדי. מכוניות בעלי לוחיות רישוי ישראליות עוברות בחופשיות, כאשר החיילים מתבדחים עם נהגיהן. אחד החיילים מרים אגרוף, במקום אצבע, כדי להורות למכוניות להתקרב, כאשר גבו אל המכוניות ושיחתו עם חברו כמעט ואינה נפסקת (אולי הוא מספר לו את סיפור הקוסם מארץ אוץ, כפי שהיה בקלקיליה).

16:40 ג'וברה

על השער מחובר דף וורוד בנייר דבק. עליו כתוב באותיות דפוס בעברית, "תודה לווטש על מה שאתן עושות למעננו, מאחלים לכן בריאות." מתחת באותיות קטנות יותר "פעילים נגד הטרור." כשאנו מחכות לפתיחת השער, מגיע הג'יפ הלבן של המת"ק. אחד החיילים יורד מהרכב, ניגש לשער וקורע ממנו את המודעה  הפוגענית, כשהוא שואל, "האם אתן שמתם את זה?". אנו מביעות את מחאתנו, בזמן שהחייל מביא את המפתח מהמחסום המרכזי. "כן זה של הנשים כחול-לבן" הוא עונה בשוויון נפש, בזמן שנציג המת"ק קורע את הדף לחתיכות קטנות. משחקים ושעשועים.

שער 753

לשם שינוי הכול פנוי כאן, אין מעוכבים, אין מחכים בתור ואין תנועה.

א-ראס

דגל כחול-לבן ענקי מתנופף ליד מגדל השמירה. תור ארוך של מכוניות, לפחות 15, מחכה לבדיקה על הגבעה המוליך למחסום, שם מוצבים שלושה חיילים, שאחד מהם, כרגיל נמצא במגדל השמירה.

16:55- מגיע ג'יפ המת"ק ונשאר במשך 15 דקות. צעיר ניגש אל שני החיילים, מחייך ולוחץ להם ידיים. כנראה שהמפקד המשמרת הזעיק את נציג המת"ק כי אצל הצעיר נמצא טלפון נייד, שהתגלה שהיו בו צילומים הכוללים צילום של חייל עם נשק. הצעיר, שנראה די עליז, אף שנאמר לו שהוא לא יורשה לעבור אם לא ימחק את התמונות, ממשיך במהרה את דרכו. עוד משחקים ושעשועם?

17:20 – כל מכונית נבדקת בצורה קפדנית: הפנים, תא המטען ותעודות זהות (למרות שתעודות הזהות אינן נבדקות מול רשימה או דרך המחשב). עד שאנו עוזבות, נותרו רק שישה כלי רכב בתור.