מחסום אליהו, המכונה גם "מעבר הפירות", הוא אחד המחסומים העיקריים בין ישראל לגדה.
הוא ממוקם על כביש 55 בין אלפי מנשה לבין הפנייה לקלקיליה ולצופים, יותר מ-4 ק"מ ממזרח לקו הירוק, בגדר ההפרדה, המנתקת את קלקיליה מאדמותיה שמדרומה, ובכך, נשארת אלפי מנשה ממערב לגדר. התוואי של הגדר יצר מובלעת גדולה של שטח פלסטיני ממערב לגדר - מרחב התפר.  
המחסום הזה, קילומטרים ספורים מעבר לקו הירוק, מיועד "להתיישבות הישראלית באיו"ש ולאוכלוסיית מרחב התפר".
המחסום מנוהל על ידי חברה אזרחית. עוברים בו בעיקר רכבים ישראלים הנבדקים ביציאה לישראל, רכבים של ישראלים ערבים מעוכבים מדי פעם, ונבדקים ביסודיות במתקן מיוחד.
גם פלסטינים עם היתר מיוחד לאדמותיהם שבמרחב התפר מורשים לעבור בו, ברגל, ולעיתים ברכב.

נמצא בצומת הכביש המוביל מג'וברה לא-ראס וכביש 574, העובר מתחת לגשר מחסום ג'וברה. מיועד לתושבים היוצאים מטולכרם ובאים אליה, כדי שלא יחצו את כביש האפרטהייד 557 המותר בנסיעה רק למתנחלים.
אינו פעיל כבר כמחסום קבוע, אך יש מדי פעם מחסומי פתע והחיילים בודקים את המכוניות העוברות (עודכן באפריל 2010)
 

מחסום ג'וברה היה על כביש 557, מדרום לטולכרם, בצד "מעבר התאנים", הנמצא בתוך שטחי הרשות הפלסטינית (ק"מ אחדים ממזרח לקו הירוק), ומשמש מחסום כניסה מהשטחים לישראל.

המחסום אל הכפר ג'ובארה שהיה עד 2013 במרחב התפר, חסום ומוקף גדר, היה מיועד למעברם של בני המשפחה של הבית הסמוך למחסום,  וגם למעברן של חברות מחסום ווטש (באישור מיוחד בלבד), בדרכן למחסום 753 הוא "מחסום הילדים" הנמצא בקצה השני של הכפר.  

החיילים המפקחים על "מעבר התאנים" פיקחו גם על המעבר במחסום זה, במשמרות שלנו חכינו לעתים זמן רב עד אשר נמצא המפתח ונפתח השער.  המחסום בוטל והפך חלק מגדר ההפרדה שהועברה מערבה בעקבות בג"ץ . 

כפר פלסטיני בן כ-1,800 תושבים. ההתנחלות שערי תקווה הוקמה על אדמותיו בצמוד אליו, וההתנחלות אורנית הוקמה על אדמותיו החקלאיות. עד 2013 עברה גדר ההפרדה בתוך הכפר ומחסום מאויש על ידי הצבא איפשר לתושבים לעבור מצד לצד. ב-2014 החלו להחליף את הגדר של מובלעת אלקנה בחומה אימתנית סביב הכפר עזון-עתמה ואדמותיו, שניתקה את התושבים מאדמות וחממות פרטיות רבות ליד אורנית וכפר קאסם. בחומה נפתח "שער אורנית 1474", שנפתח 3 פעמים ביום עבור החקלאים. בשנים 2016 -2018 הצבא סגר ופתח באופן שרירותי את השער מדי כמה חודשים, כשהוא מאלץ  את החקלאים לעבור, רובם ברגל, דרך שער כמעט לא נגיש הנמצא 3 ק"מ צפונה, בית אמין,1447 או בשער צפוני יותר ע  1419, מול נירית. משם עליהם לחזור כ-8 ק"מ לאדמותיהם שבדרום כדי לעבדן.... ב-2018 נפל דבר, וחקלאי עזון עתמה, שהחממות שלהם ממש מעבר לשער אורנית, התבשרו שהוא לא ייפתח יותר לעולם (מלבד בעונת המסיק). הסיבה: הצבא חושד/טוען שנגנבו ממנו צינורות ברזל שהיו בצדו המזרחי של השער. וכך הוטל עונש קולקטיבי על כל תושבי הכפר, הנאלצים לכתת רגליהם לשערים מרוחקים הנפתחים 2-3 פעמים ביום לפרקי זמן של 15 דקות.

מעודכן ליוני 2021