קלקיליה – 6.50-7.00

ב"מעבר אליהו" ראינו את הפועלים הפלסטינים העובדים באלפי מנשה מחכים מאחורי הגדר לבדיקה. לא התעכבנו.

במחסום קלקיליה לא היו תורים. בדיקות מהירות. כל מכונית מעוכבת לכמה שניות לשאלה.

אשה ישראלית מחכה לילדה פלסטינית חולה כדי להסיע אותה לבית החולים רמבם בחיפה. היא לא שייכת לשום אירגון. פשוט אישה טובה.

עזון –שתי הכניסות לעזון פתוחות.

בין עיזבת טביב ועזון עומד ג'יפ צבאי על גבעה משמאל לכביש ומשקיף.

שבות עמי – 7.20– לא ראינו אף אחד מסתובב ע"י הבית הפלסטיני המהווה מאחז בלתי חוקי. זה לא אומר שאין אנשים בפנים.

ענבתא (עינב) –9.55-10.05 (בחזרה מבית איבא)

המכוניות משני הצדדים עוברות כמעט ללא עיכוב. שני חיילים מדברים ביניהם ותוך כדי מסמנים למכוניות לעבור (בלי סימן האצבע אוי לה למכונית פלסטינית שתעז להתקרב למחסום).

האיש שמוכר קפה במקום חניית המוניות, מרחק של יותר מ-100 מ' מהמחסום, מספר שבבוקר הביא איתו פירות למכור בצומת (מהקפה הוא לא מרוויח יותר מ-20 ₪ ליום). החיילים לא נתנו לו בטענה שזו "סחורה". כמה קילו יכול בן אדם להעביר בשתי ידיו?

ספארין – הכניסה לכפר , שהיתה חסומה מאז שהגעתי לאיזור – נפתחה. לא התעכבנו להסתכל, גם לא ראינו אף מכונית פלסטינית עוברת. מה משמעות הדבר? שכביש 557 בין עינב וג'בארה אינו כביש אפרטהייד יותר?

ג'בארה – 10.20-בכניסה לכפר התעוררה בעיה: האם מותר גם לחמדאן, הנהג שלנו להיכנס? המפקד צלצל לברר. כעבור כמה דקות נכנסנו.

שער 753- אין נפש חיה . חם. החיילים אפילו לא קמים.

מחסום א-ראס (חווה 8) –10.30-10.35

חם. אוירה של סיאסטה. בזמן שהיינו עברה מכונית אחת מכיוון טול כרם. זיגזגה  בין ערימות האבנים שעל הכביש ( שנועדו לכך) ועברה ללא בדיקה. מהצד השני תופסות הבטונדות החוצצות בין שני הנתיבים את רוב הכביש הצר ללא שוליים, והמכוניות עוברות גלגל אחד על הכביש גלגל שני מעבר לשולי הכביש.