לאחר מספר ימים של תלונות ממחסום קלקיליה שטפלנו בהם גם תלונות של חברות במשמרת וגם תלונות בטלפונים שהגיעו לחברות , גילינו שמשמרות החילים שם מילואים שעדין לא בקיאים בעבודתם, ולכן התורים הארוכים, בכל הבעיות האלה פנינו למ'תק קלקיליה ונענו תמיד ברצון ובמציאת פתרונות, היה מצב  שבאחד מימים קשים אלה נמצא הרמ'תק עצמו שעות בשטח, ,לאור כל זה החלטנו להתחיל בקלקיליה,

14.20 הגענו למחסום קלקיליה התור ליציאה מהעיר היה קצר ועבר במהירת, התור לכניסה לעיר המתינו כ20 מכוניות חלקן נבדקו ועברו במהירות ולפעמים הבדיקות נמשכו יותר ואז כמובן הכל האט, החילים בהם קצין בדרגת סגן וחיל [מלואים, להזכיר]נהגו בנימוס וסבלנות,

16.20 ענאבתא,

משמרת של מלואים, בדיוק מתחלפת, החיל בכניסה למחסום לעבר טולכארם, פונה ומבקש לדעת על סיבת בואינו, הסברנו לו שבאנו לבקר במחסום ענה לנו החיל בשביל זה יש מבקר המדינה, אולם לא התאפק ואמר לנו שאנו הורסות את המדינה שלנו,אני מוכרחה לומר שכבר זמן לא הרגשתי כך שיצא לי מהפה,"שלא תעיז לדבר אלי כך כי אני הייתי בין מיסדי המדינה הזו" לא המשכתי לומר כמה אני מתבישת בה היום,

גם החילים האחרים היו מאד אדישים אולם התחבורה עברה לאטה היות ולא היתה שירה ארוכה גם לא היתה המתנה ארוכה,דקות ספורות לכל מכונית,הולכי הרגל עברו ללא בדיקה,

ב17.00 עברנו את מחסום תאנים לאחר שחייל מלואים פתח לנו את השער הכפר ג'ברה שקט ואין  תנועה, בשער הילדים 3מלומאיניקים נחים בחום היום,, משם לאראס פוגשים במלואימניקית עיפים וסקרנים , מה מעשינו.. היתה שיחה קצרה ומכוניות כמעט ולא עברו,