א-ראס, ענבתא, יום חמישי 29.6.2006, אחה”צמשקיפות: סמדר ה., דבורה ל. (מדווחת) אורחים: עופרה, דניאלה, שלמהתקציר: ציפינו שתהיה מתיחות לאור חדשות הבוקר בדבר מציאת גופתו של אליהו אשרי ברמאללה לאחר חטיפתו. ואולם ‘עולם כמנהגו נוהג’ במחסומים רק פחות אנשים ופחות כלי רכב. מחסום א-ראס 14:10-14:42 מעוכבים (פלשתינאים שנתפשו בישראל ללא אישור) אינם מחכים זמן רב, התנועה דלילה, חלק מהחיילים מדברים איתנו וחלקם לא. אין הגבלות.14:10 שני חיילים בשער הילדים. נותנים לנו לחכות 10 דקות לפני שמאפשרים לעבור לא-ראס. הם מסרבים לדבר איתנו.14:17 יש כארבעה מעוכבים בא-ראס שנאמר לנו שהגיעו מטייבה ואין להם אישורי שהיה בישראל. החיילים טוענים בפנינו שהמעוכבים שם כעשר דקות. המעוכבים לעומת זאת אומרים שהם כבר חצי שעה שם. יש שישה חיילים. אחד במגדל התצפית, שניים במחסום מכוון א-ראס ושניים במחסום מכוון טול כרם. מפקד המחסום נע בין כולם. יש עשרה רכבים מטול כרם ואף לא אחד מא-ראס. נאמר לנו שאין הגבלות מיוחדות ושכולם יכולים לעבור לאחר בידוק. 14:23 אספקה מגיעה בטנדר צבאי גדול והתנועה נעצרת בעוד המטען נפרק. החייל מספר לשלמה (האורח שלנו) שכבר קרא את מספרי הזהות של המעוכבים. לעיתים, אומר החייל נותנים להם לחכות זמן רב לםני שקוראים להם ואז כל התהליך מתעכב. הפעם לעומת זאת זה נעשה כמעט מייד. 14:28 מכונית האספקה עוזבת אחרי שציפצפו לנו בקול רם מספר פעמים. לא ברור לנו למה כי מכוניתנו אינה עומדת בדרכם כלל וכלל. הרכבים שעוכבו מכוון טול כרם משוחררים כעת וכך גם המעוכבים. התקהלות קטנה (כעשרים איש) נאספה והחייל צועק עליהם. הוא דורש שיתרחקו מעמדת המחסום ויגשו אחד אחד כדי שיסכים לבדוק אותם. חלק מהמכוניות עוברות בתנועת יד קלה והשאר נבדקות ביסודיות. חלק מהמוניות פשוט מורידות את נוסעיהן במקום לחכות בתור. הנוסעים עוברים את המחסום ברגל ולוקחים מונית מהצד השני. 14:42 אנו עוזבים. מחסום ענבתא 15:00-15:40 את הרכבים לענבתא בקושי בודקים כך שאין הצטברות. נאמר לנו שאין התראה חמה. החיילים נראים רגועים. ערבים ישראלים מורשים לעבור רק אם הם מבקרים בני משפחה קרובים. התנועה מענבתא כבדה כרגיל ולא רואים את סוף הטור מעבר לגבעה. רכב מס 15 כשהגענו לענבתא (ויש רכבים אין ספור מאחוריו) לוקח חצי שעה להגיע לראש הטור. רכב מספר 23 בטור כשהגענו מגיע להיות במקום ה-12 כשאנו עוזבים 40 דקות אח’כ. זה אומר כשתיים שלוש דקות לכל רכב כך שרכב מספר 30 יחכה כשעה או שעה וחצי מן הסתם. וכמובן שאם יש 40 רכבים או יותר אזי זמן ההמתנה יכול לארוך כשעתיים. זה הועיל שהיו שני חיילים שבדקו את התנועה שנכנסה ושניים שבדקו את זו שיוצאת וכן הועיל שהיה מחשב בעמדה שאפשר בדיקה מיידית במקרה של חשד כלשהו. איש לא עוכב ליותר מ10 דקות. 15:00 אין טור רכבים לכוון ענבתא. אין ספור מכוניות מטול כרם. אני סופרת כ30- עד לגבעה שחוסמת את התצפית. אני מסמנת לעצמי את מספר 15 ואת מספר 23. שני חיילים בודקים לכל כוון. 15:05 מונית לכוון ענבתא מוסטת הצידה ע’מ שיבדקו תעודות הזהות של נוסעיו על המחשב. המחשב במגדל. המונית משוחררת לדרכה ב 1516. נאמר לנו שההגבלה היחידה היא על ערבים ישראלים. רק אלו עם קרובים (והעתק תעודת הזהות של הקרוב) מורשים להכנס. ‘ברור’ אומר החייל ‘שתשומת לב מירבית ניתנת לאלו בטווח גילאי 15-30. 15:11 נהג מונית שעבר דרך המחסום מטול כרם מבלי לעצור, נעצר ותעודת הזהות שלו עוברת בדיקה. ואולם, לאחר ששוחח עם אחד החיילים שמכיר אותו היטב וכן עם הקצין, התעודה חוזרת אליו והוא משוחרר. 15:13 נוצר טור עם רכבים לטול כרם. נוצר פקק כי משאית שהגיע מטול כרם עברה לנתיב המיועד לרכב נכנס. אמבולנס מפעיל את הסירנה ויש תחושה כללית של בלגן. כל זה עובר לאחר כ- 5 דקות. החייל מוסר לנו שהוא מכיר רבים מהנהגים ושהוא נותן להם לעבור ללא בידוק אך זכותו עומדת לו לשלוח מי מהם חזרה אם הוא חש שאין ביכולתו לבדוק אותם. ישנן משאיות שעמוסות מדי בשביל לעבור בידוק יסודי. 15:34 המשאית שהיתה מספר 15 בתור כשהגענו הינה עתה בראש התור. עדיין טורים משתרכים אל מעבר לגבעה. 15:41 אנו עוזבים כשמספר 23 כשהגענו הינו במקום 12. אנו נוסעים לבית איבא.