א-ראס, ענבתא, שבת 8.7.06, בוקרמשקיפות: עדינה ואילת.בא-ראס למרות תפקודם הרציני והיעיל של החיילים – עומס קשה ועיכוב נוראי ומיותר לכל הבאים מטול-כרם.החיילים בענבתא מטפלים במסירות בחתלתול פצוע כי “אינם יכולים לעמוד בסבלו של בעל חיים”א-ראס 07:443 חיילים בודקים. אחד בבודקה ממול.מדרום לצפון אין תורים.מצפון לדרום – הולכי רגל, כארבעים הולכי רגל בתור בשמש קופחת בתוך ענני האבק, וכשלושים רכבים, אבל מתוכם מוניות רבות אשר לא יגיעו לבידוק.אין הגבלות מעבר לאף אחד. נשים ומשפחות של הולכי רגל אינם ממתינים בתור.רוב המוניות מורידות את הנוסעים והם עוברים ברגל בשני הכיוונים.זמן המתנה ממוצע של הולכי רגל כעשרים וארבע דקות.זמן המתנה ממוצע לרכבים מטול-כרם דרומה – שעה ורבע. צעירה נכה עם קביים יורדת ממונית ומתחילה להתקדם לכיוון הבידוק. נהג המונית מתחיל להסתובב כשהיא עדיין לפני הרכב ופוגע עם הגלגל הימני קדמי באחד הקביים. היא לא נופלת, מסמנת לו עם היד וממשיכה להתקדם על שני קביה, כאילו לרדת מרכב על דרך עפר מאובקת, על שני קביים ולדדות דרך של כמאתיים מטר על מנת להיבדק ע”י חיילים ועל מנת לעלות על מונית נוספת – זאת השגרה הכי סטנדרטית במזרח תיכון חדש. מפאת הפרעות תקשורת, הדיווח לתמי כהן בבקשה לעשות משהו כדי לצמצם את זמן ההמתנה, נעשה כארבעים דקות אחרי שעזבנו את המקום.ענבתא 08:40 4 חיילים. מטפלים במסירות בחתלתול פצוע. אחד מהם מסביר “שאיננו יכול לעמוד בסבל של בעלי חיים”… רכבים – 11 ממערב. חלק מנוסעי המוניות יורדים מהן ועוברים את הבידוק ברגל וממשיכים אל המוניות הממתינות בצד השני.ממזרח – אין רכבים בתור. בידוק ומעבר מהיר בשני הכיוונים.אין הגבלות לאף אחד בשום גיל, למעט ישראלים אשר רוצים להיכנס לטול-כרם ברגל וצריכים להראות מסמכים המצביעים על קרבה ראשונית. אמבולנס ממערב למזרח עוקף את התור ומועבר מהר.