א-תוואני - אלימות מתנחלים בליווי חיילים
ביום שני, 6.11.23, טילפן אלי ג’ מא-תוואני, וסיפר שמתנחלים חמושים, חלקם במדים, פרצו לבית אחיו, מ’, שביתו נמצא בירכתי הכפר בכיוון חוות מעון. הם הכו אותו וגרמו נזק בבית. המצב בא-תוואני קשה מאוד בשבועות האחרונים, כפי שגם דיווחה קבוצת הכפרים:
אנחנו שוב בא-תואני, שוב אצל מ’ ושוב מ’ אומר שמה שהיה אצלו אתמול זה כמו מה שהיה שלשום ובכל הימים האחרים. מ’ עם רעייתו וארבעת ילדיו (3,7,9,וחצי שנה), גרים בבית האחרון של הכפר, קרוב מאד למאחז חוות מעון, שהוקם ב 1997 ליד ההתנחלות מעון שהוקמה ב-1981 מצידו האחד, וא-תואני שקיימת לפחות מהמאה ה-19 מצידו השני. אנשי חוות מעון וחיילי צה”ל נהגו להציק למ’ ומשפחתו זמן רב לפני המלחמה הנוכחית. אבל בימים אלו הפכו ביקורי הבית שלהם ושל הצבא לבלתי נסבלים. רעייתו וילדיו עברו לשהות כמה ימים אצל סבא וסבתא שלהם על מנת לנשום לרגע. דחקתי במ’ ,שלמרות ששוב זה אותו הסיפור כמו בימים קודמים, שיספר אותו בפרטים. גם כי זה חשוב לנו, וגם כי זה חשוב בשבילו לאוורר מעט את הטראומות ההולכות ומתעצמות.
וכך מספר מ’: “ביום ראשון חמישה בנובמבר בשעה 16.00 הגיעו שלושה מתנחלים בבגדי צבא וחמושים, אל הטאבון שבו אפתה אשת אחי לחם למשפחה, ושתי בנותי לידה. ירדתי מיד מן הקומה השנייה לכיוון הטאבון. אחד מהם התקרב אלי ושאל: ‘מי המנהל כאן’, ועוד לפני שהספקתי להגיד מילה, הוא היכה אותי בחזה עם הרובה שלו. שאלתי אותו: ‘מה אתה רוצה’, מה קרה’? והוא אמר: ‘אתם יושבים בקומה השנייה שלכם ומסתכלים עלי’. אמרתי לו שאנחנו בתוך הבית, וצעדתי כמה צעדים לכיוון הבית בשביל להתקשר טלפונית לפעילים הישראליים הנמצאים בכפר. בזמן הזה עלה המתנחל לקומה השנייה והיכה גם את כ’ אחי לפני שהספיק לומר מילה, וגם את בנו בן ה 15. כשכ’ שאל במה העניין, המתנחל היכה אותו שוב, הפעם מכת יד חזקה בצווארו של כ’. הוא רצה להכות גם את הילדים הקטנים ששהו בקומה השנייה באותו הזמן, אבל הם מיהרו ורצו למטה. בזמן הזה הגיעו חמשת הישראלים, והחלו לצלם. שלושת המתנחלים התרכזו מחוץ לבית. הישראלים התקשרו למשטרה. כשהשוטרים הגיעו וראו “חיילים”, סרבו להתערב למרות שהוסבר להם (את מה שהם יודעים בעצמם), שאלו מתנחלים במדים. המתקיפים נשארו במקום עד רדת החשכה”. שאלתי את מ’ איך הוא מבדיל בין כניסה של חיילים לביתו לבין כניסה של מתנחלים במדים הנכנסים לביתו. מ’ אמר: עם חיילים פשר לדבר. מתנחלים מיד מכים. וחוץ מזה אמר מ’: “אני מכיר את אנשי חוות מעון ומזהה אותם גם כשפניהם רעולים”.
ג’, אחיו הבכור של מ’, חזר באותה זמן מקניית מזון למשפחה על טרקטורו מיטא עיירת המחוז. בכניסה לכפר ממוקמת עמדה צבאית שלעיתים היא מאוישת ולעיתים לא. הפעם הייתה מאוישת. חייל (לא ברור האם חייל או מתנחל) עצר את ג’ ואמר לו: “יש לך שלוש אפשרויות בחירה: 1.לחזור ליטא. 2. שאעצור אותך ואחרים את הטרקטור. 3. שאהרוג אותך.” ג’ חזר ליטא.
מאז אנחנו בקשר כמעט יומיומי. אתמול, יום רביעי, 8.11.23, בשעות הערב, התקשר ג’ וסיפר שמתנחלים בליווי חיילים נמצאים מחוץ לבית מ’. הוא עצמו נמצא שם וכן 3 מתנדבים ישראלים. סיפר שעו”ד קמר מנסה להתקשר למשטרה וביקש שאתקשר למת”ק. התקשרתי למת”ק חברון שהפנו אותי לצבא או למשטרה, לא אליהם.
בסביבות השעה 11 בלילה התקשרתי אליו והוא סיפר שהגיעו חיילים “טובים” והמתנחלים הסתלקו. הם ישנים במשמרות בבית מ’.
א-תוואני / א-טוואני
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
א-תוואני (א-טוואני) תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם עם משפחות אחרות ביישוב האם. חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם. מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה. ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.
Muhammad D.Apr-21-2026דפנה עם עזאם בסוסיא
-