בוקר עמוס בקלנדיה וביקור של צוות ממשרד מבקר המדינה
בוקר עמוס בקלנדיה וביקור של צוות ממשרד מבקר המדינה
הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. קריאות המואזין קיבלו את פנינו בצאתנו מהרכב אל הבוקר הקר. בסמוך לחניה קבוצה גדולה של אנשים שקועה בתפילה. בבית הקפה הסמוך מזמינים אותנו להיכנס לשתות משהו, אך אנחנו ממהרות לכיוון המחסום. גם בכניסה למחסום מהצד הישראלי שורות שורות של מתפללים. חיכינו לרגע המתאים ועברנו ביניהם. כשהגענו לצד הפלסטיני קיבלו את פנינו תורים שמשתרכים אל מחוץ לסככה. היה קר, אך למרבה המזל הגשם שירד בלילה פסק כבר. מוכר הבייגלה והבחור מהקיוסק ישבו על הספסל, עטופים במעיליהם מכף רגל עד ראש.
כרגיל בזמן האחרון בשעה זו רק 4 עמדות בידוק עבדו. העמדה החמישית נפתחת מאוחר יותר, בסביבות 6. יחידים וקבוצות מתפללים בסככה ואח”כ מצטרפים לתור. התורים היו מסודרים והתקדמו לאיטם. קצה התור לא נראה לעין. לנשים איפשרו להשתלב בתור בכניסה למכלאות, וגם לזוג מבוגר שחיכה לשווא ליד השער ההומניטרי ובידיו מסמכים המיועדים לטיפול רפואי. בסביבות 6 חילופי משמרות. החייל הנכנס למשמרת מגיע בליווי קצינה. שמענו אותה אומרת משהו על מבקר המדינה, רק מאוחר יותר הבנו למה הכוונה. קצת אחריהם מגיע שוטר ואח”כ מאבטח וחייל מהמת”ק. לקראת 6:15 נפתח השער ההומניטרי והזכאים הורשו לעבור.
יצאנו החוצה לראות עד לאן מגיעים התורים. הם לא הגיעו עד הכביש, אך בערך עד אמצע הדרך מהסככה לכביש. במחסום הרכב המצב היה סביר יחסית. בבינוי מסביב לא נראתה התקדמות ממשית. במזרח כבר החלה השמש לזרוח מבעד לעננים ובמערב הירח טרם שקע ונראה על רקע השמים המתבהרים, החומה ומגדל השמירה.
חזרנו פנימה וקנינו כוס תה כדי להתחמם קצת. לאחר כמה דקות הופיע משלחת גדולה של חיילים, שוטרים אנשי משמר הגבול ואזרחים. קצינה ניגשה לקראתנו במאור פנים. מרחוק חשבה שחנה היא חנה בר”ג, עימה היא בקשר רצוף. שוחחנו איתה ואזכרנו את נושא המורים שמבקשים לאפשר להם להצטרף להסעת הרופאים או לתחבורה הציבורית ולעבור את המחסום דרך מחסום הרכב. הנושא מוכר לה משיחתה עם חנה בר”ג ואמרה שהעבירה את הפניה לטיפול, אך לא בטוח שהדבר יתאפשר. היא סיפרה שמבקר המדינה ערך ביקורת במקום וכעת הם בביקור מעקב. המצב צפוי להשתפר רק כשיושלם הבינוי. לדבריה במחסום בית לחם המצב כבר שופר במידת מה והבינוי שם מתקדם יותר. בינתיים ביקשנו שיטפלו במידת האפשר בתאורה בכניסה לסככה. אחת הנשים מהצוות של מבקר המדינה ניגשה גם היא ושוחחה איתנו. שאלה מי אנחנו ועל המצב במחסום. לאחר זמן קצר הצטרף גם אחד הגברים מהקבוצה. הוא תמה למה אנחנו עומדות בצד הפלסטיני של המחסום ואם איננו חוששות. הם שאלו כמה זמן לוקח לעבור. הערכנו שהיום המעבר לקח לאנשים כשעה. הסברנו שהיום עמוס, אך התורים מסודרים. כאשר התורים קורסים המצב קטסטרופלי, וזה קורה לא פעם. שאלו על המעבר ההומניטרי והאם פותחים לנכים, אנשים עם ילדים וכו’. “כוחותינו” הביטו בשיחה מהצד ולא התקרבו או התערבו. לאחר כרבע שעה הפמליה עזבה את המקום.
מעט אחרי שבע החלו התורים להצטמצם. קצת אח”כ הצטרפנו לאחד התורים ועברנו תוך כרבע שעה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-
