ג’בארה, יום שני 31.5.04, בוקר משתתפות: הרצליה א’, בוצי’, נינה ס’, צביה ש’, רוני ש’, עדנה מ’ (רשמה). התפצלנו: שתיים היו בשער 700 ברוב שעות המשמרת, לאור העובדה שעדיין אין מעבירים פועלות ופועלים לישראל. (כבר הוגשו פעמיים מכתבי תלונה על כך). 06:30 שער 700 ארתח: רק ב07:10 הגיעו החיילים לפתוח את המחסום. למרות שבאותו יום שוב היה מעבר של משפחות אסירים (בבתי כלא ב”ש נפחא וקציעות). הכל מתעכב עקב כך למרות העומס האנושי ושל כלי רכב במחסום. ולא רק זה. ב07:30 המחסום נסגר. יש תרגיל! “משחקים מלחמה” והכל משותק למרות העומס על המחסום. 08:00 התרגיל מסתיים. מעבירים רק מקרים הומניטריים – חולים שהיו צריכים באותו יום להגיע לבית חולים “הדסה” בירושלים,(עם הסעה מוסדרת בצד הישראלי) ואנשים בודדים עם אישורים.אז גם מתחילה רק פעילות משאיות גב אל גב.08:15 עוזבות מחסום זה ומצטרפות למחסום ג’בארה. 06:30 מחסום ג’בארה: שיגרה נוראית של כיבוש. החיילים לא נוקשים במיוחד, נציגי המת”ק חלשים בסיוע שלהם.התלמידים יצאו לחופש הגדול. רואים יותר ילדים המנסים לעבור לישראל דרך מחסום זה, עם שקיות ניילון ובהן מטליות או צרכי סידקית אחרים כדי למוכרם בצד הישראלי. חלקם עוברים אחרים מוחזרים. אין סדר בשיטה.שוב ניתקלנו בערבי ישראלי שיום קודם מפקד המחסום לקח ממנו את תעודת הזהות שלו לאחר שעבר עם משאיתו עם סלעים באיזור המחסום. חשוב לשוב ולהדגיש אסור לחייל לקחת תעודת זהות מאזרח ישראלי! רק למשטרה מותר לעצור, או לנקוט בכל צעד משמעתי אחר ביחס לאזרחי ישראל . ערבים או יהודים. הגשנו על כך תלונה חריפה לאלוף קפלינסקי.נקודתית לא הצלחנו לעזור ולהשיב לאזרח את תעודתו, מפני שמפקד המחסום התעקש ודרש לשוב ולבדוק את זהותו של אותו אדם , במשחקים של כוח, ואותו אזרח שהיה לו באותו בוקר תור רפואי בבית חולים “מאיר” התייאש ועזב לפני שאנחנו הצלחנו לדבר עם המוקד ההומניטרי שבמינהל האזרחי. כמה נשים, כנראה פועלות, ניסו , לאחר שסורבו לעבור ללא אישור, להתחמק מעיני החיילים ולעבור לעבר ג’בארה. הן כשלו פעמיים. מפקד המחסום תמיד “תפס” אותן ורץ בלהט להחזירן. לא עזרו תחנוניהן ולא בקשותינו לאפשר להן להביא מעט פרנסה למשפחתן (הוא הסביר לנו בהיגיון של איש ביטחון איזו השפעה גורפת יכולה להיות להחלטה מעין זו על שאר הפלסטינים) הן נשלחו בבושת פנים חזרה.עלינו לכפר. אומנם הטרקטור עם שופל, לאור פנייתינו לשפיגל (תת אלוף במי”ל “מתאם מירקם החיים בקו התפר”) התחיל לערום אשפה בנקודות ריכוז מסוימות, אך קשה לתאר את הצחנה האיומה שפוגשת אותך באיזורי האיסוף (שהם בתחומי הכפר). צריך להמשיך ולטפל בנושא.התנועה בין החלק הצפוני והדרומי של המחסום זרמה כהרגלה, ברעש, אבק ודרכי העפר העקלקלות.9.00 עזבנו את המחסום.