חווארה, יום ה’ 3.6.04, בוקרביקור אצל ה – IWPS בחארס רחל ב-פ’, נאוה א’, עפרה כ’, יודית א-ד’ (רשמה) 8:15 חווארה דרום גיהצו את רחבת המעוכבים, העבודות נמשכות. כ-100 אנשים בשני השרוולים. הנשים עוברות מהר, הגברים מי שיש לו תסריך עובר, מי שאין לו שיחזור הביתה. אין מעוכבים. הטיפול ענייני. קבוצת חיילים חדשה ולחוצה. במקרים שאנחנו מנסות להתערב, מספרים לנו על חגורות הנפץ שממתינות להם בשכם.גם הפעם הדגש על חינוך, שילמדו…אב בן 33 עם ילד חולה מנוע מלעבור, עובר בהתערבותנו.כ-10 מכוניות ואמבולנסים בתור, מחכים זמן “סביר” למעט תקלות שגרתיות שעוצרות זמנית את המעבר,ויכוח עם נהג משאית עם ציוד רפואי של הUN, מותר לו לעבור רק מאווארתא, בחווארה אין תנאים לבידוק, בינתיים אמבונלס בדרך להביא חולה במצב חרום משכם לבית-חולים ברמאללה מחכה יותר מ-10דקות. החיילים מפחדים שהדברים יצאו משליטה, מה שמונע מהם להפעיל שיקול דעת. חווארה צפון – הרבה צבא, דריכות, יש התראות, החיילים מוקפצים מדי פעם, מסתערים על מטרות דמיוניות.המחסום כמעט ריק, פלסטינים בודדים שמגיעים עוברים מהר. 3 מעוכבים, נהג שהחרימו לו את הרכב לפני 5 ימים, אמרו לו לבוא אתמול, היום, מחר. נהג אחר סיפר שחייל היכה אותו ברגלים ומראה לי סימנים, אני מנסה לברר מי, מה, והוא מבקש שאעזוב, שלא יתנקמו בו.החיילים לא מדברים איתנו כאילו אנחנו אויר.10:45 – בדרך חזרה אנחנו עוברות בחארס, אצל ה-Iwps. אמרו לנו שיש שם בלגן עם הצבא.בבוקר הגיע ג’יפ עם 12 חיילים בערך, בשעה 9:00 הקיפו את הבניין הראשון בכפר, פרצו את דלת הכניסה עם רובים שלופים, הוציאו את כל דיירי הבית, מעל 10 גברים, נשים וילדים. הושיבו אותם על הרצפה לפני המבנה.החיילים נעלו את הכניסה, עברו מחדר לחדר, עלו לגג. אחרי כשעה התחפפו. כשהגענו הם היו בדרך החוצה.שאלנו אחד מהם מה הם חיפשו, והוא ענה “זה היה תרגיל שיגרתי”.הילדים היו מפוחדים. כנראה שלא הסתגלו לשגרה.קייט מ Iwps אמרה שבבית אמין (ליד עזון) יש איזה מחסום שמעכבים שם פלסטינים ל-48 שעות וחשוב להגיע לשם.