ג’וברה, 6.4.04, בוקר נוכחות: לירונה, מיה מ’, רותי כ’, מיקי פ’, אלינוער (רשמה)החלטנו מראש להיפגש מאוחר מן הרגיל וגם לסיים מוקדם בגלל החג והכתר, שמשמעם תנועה דלילה ביותר. אכן כך היה. 08:30 – מעט אין יוצא ואין בא. הכניסה והיציאה לטול כרם וממנה מותרות רק לתושביהמקום בעלי אישור מעבר.שלושה צעירים שטוענים שהם אנשי המשטרה הפלסטינית נבדקים ומסורבים. החייל מפטיר שהם באו לבדוק עניינים (לרגל?).הסמל, מפקד המחסום, מדבר עם האנשים בחוסר נימוס, והחייל שלו, שהיה אדיב קודם לבואו, הולך בדרכו. אנחנו מקבלות את הבבל”ת הרגיל של חייל שטוף מוח. גם החיילים בכניסה לטול כרם לא הכי אדיבים. הפעם אין לתרץ את זה אפילו בלחץ ועומס עבודה, פשוט אין קהל.אירתח (שער 700)שומם,סגור ומסוגר. אין חיילים ואין איש.אנחנו נוסעות הביתה לחגוג את חג החירות.