ביקור באום פאגארה, דרום הר חברון
במחסום מיתר החניה היתה מלאה בכל השערים.
חזרנו לכביש 317.
על הגבעה מול סוסיא הופיעו מספר קרוואנים. הכל התחיל באוהל שהוקם במקום לפני מספר חודשים ואחר כך הופיע קרוואן אחד ועכשיו יש כבר כמה. הבנתי שעכשיו בחשאי בשעות הלילה נסללת דרך אל קרוואנים אלה, ולא אתפלא אם בקרוב יכריזו על מאחז חדש.
נסענו לאומ פאגארה (או אום פאקארה), בעברית פירוש השם הוא ״אם העוני״. ואכן, כשמו כן הוא. זהו יישוב רועים שנמצא בפזורת יאטא (כל דרום הר חברון הוא פזורת יטא). לפי האתר של ״כרם נבות״ מופיע בצילום אוויר משנת 1967. ב-1984 המדינה הכריזה על כ-1200 דונם באזור כאדמות מדינה וכמובן שאחר כך הופיעו בסמוך התנחלויות כמו מעון, סוסיא ואביגיל.
כביש 317 שנסלל בשנות ה-80 מחבר בין ההתנחלויות ומתחבר לכביש 60. מספר שנים קודם לכן הצבא הכריז על שטח של כ-37,000 דונם כעל ״שטח אש 918״ . לפי דוח של ה-OCHA, האומות המאוחדות המשרד לתיאום עניינים הומניטריים, קהילות שגרות בשטח צבאי סגור ביטחונם הפיזי התערער, רמת החיים שלהן ירדה והעוני עלה, משום שאלה קהילות רועים שמקור הכנסתם הוא מהצאן. הגבלות בגישה לשטחי המרעה מערערות את פרנסת התושבים.
בירידה מכביש 317 אל אמפאגארה השלט מורה על מצפה אביגיל בלבד. גם הדרך המובילה להתנחלות הבלתי חוקית נראית שונה מהדרך המובילה לאמפאגארה. כדי למנוע השתוללות של המתנחלים, פיזרו תושבי הכפר אבנים בדרך המובילה אליהם.
פאדל ואשתו חדרה קיבלו אותנו בשמחה. חדרה, אשתו הראשונה, רוקמת את שמלת החתונה לבתם שעומדת להינשא. בחדר ריק כמעט לחלוטין, פרט למספר כסאות. שמחו לקראתנו גם ילדיו הצעירים של פאדל מאשתו השנייה. פאדל סיפר כי הם חיים בפחד מתמיד מהצבא וממתנחלי אביגיל. לפני כחודש וחצי הגיעו אנשי השב״כ באמצע הלילה וערכו חיפוש בבית עד שעות הבוקר, זאת כשיש ארבעה ילדים צעירים בבית. ככה מגדלים חובבי ציון.
נראה שצינור המים שמניחים לאורך כביש 317 לא יגיע ל אמפאגארה. בצילום למטה ניתן לראות את מערכת המים מהמיכל שאותו ממלאים ממיכלית רתומה לטרקטור שעוברת בין הכפרים. אני מניחה שבהתנחלות אביגיל הדברים נראים אחרת.
הגענו עם מכונית עמוסה בבגדים, שמיכות ומשחקים לילדים, מה ששימח אותם מאד מאד.
ובמחסום מיתר הביוב עדיין נותן ריחו.
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
MuhammadFeb-24-2026דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
-