7:40-11:00

בסך הכל היו כעשרה טלפונים משך כל התקופה כולה. זה בניגוד לטלפונים הבלתי פוסקים שחיה מקבלת בדרך כלל. האם זה מפני שאנשים חוששים להשתמש בטלפון כדי לתקשר אתנו? רוב הטלפונים היו ממנועי משטרה וחיה הסבירה להם מה לעשות. אחרים ביקשו עידכונים לגבי הטיפול בעניינם.

חוסאן. בגלל טעות שעשה פקיד בבית המשפט בעופר על קבלה, המסמכים של איש צעיר היו באי סדר. הוא היה מעורב בעברת תנועה. מחסוםווטש עדיין מנסה לפתור את הבעיה בעופר, מבלי לערב עורך דין והוצאות מיותרות.

מאוחר יותר ראינו עוד טעות במסמכים בנבי יונס שגרמה לקשיים לרוב מפני שכל כך מסובך לפלסטיני להתמודד עם בעיות בכוחות עצמו. הוא נאלץ לפנות לעורך דין. לפעמים הסכום הנדרש, נכבד עבור הקורבן, אבל לא מספיק כדי לפנות לערכאות, הסכום ברובו עובר לידי עורך הדין. (במקרה של נבי יונס נדרש סכום לשחרור בערבות ששולם בזמן המעצר. במשפט שנערך מאוחר יותר האיש הוכח כחף מפשע, אבל כרגיל אחרי מעצר, המשטרה מנעה אישור כניסה לשנה שעברה.)

בית אומר. היה שקט מאד. בדרך כלל יש הרבה אנשים בחוץ, וגם דוכני פירות לאורך הדרך. לפי דיווח של אחד האנשים אין שם חיילים, רק משמר הגבול – מה שלא מוסיף לתחושת הביטחון.

המכונית של מיודענו שוב ניזוקה – אבן שנזרקה על ידי מתנחלים (דו"ח נפרד יגיע.)

מת"ק עציון. מעט אנשים חיכו בפנים לכרטיסים מגנטיים. כנראה שהיה ריק בגלל הרמאדן. מספר אנשים מנועי משטרה או ביטחון ניגשו אלינו. נתנו להם את המספר של סילביה, או שחיה דיברה אתם.

איש אחד סיפר לנו שעקרת בית ירושלמית חייבת לו כבר כמה שנים 450 שקל עבור גינון. הוא ניסה לשכנע אותה לשלם פעמים אחדות. שוב, זה אובדן גדול עבורו – אבל האם שווה להכעיס אותה, מה שיכול לגרום למניעת אישור כניסה? 

בעציון יש כמה עלונים חדשים כתובים בכתב יד ועל הגבעה מול הכביש, שלט גדול המודיע בגאווה על הקמת התנחלות חדשה ("מאחז")