בית איבא, יום שני, 9.8.04, אחה”צ מחסומאיות: קרן ר’, רותי ק’ (מדווחת) משמרת ללא אירועים מיוחדים. התנועה זורמת, המעוכבים משתחררים כעבור כ-15-20 דקות, החיילים נינוחים ומנומסים.הגענו בשעה 14:00 . תנועת משאיות הנכנסות לשכם מועטה, וכנ”ל הולכי הרגל היוצאים מהעיר. קיבל את פנינו מיודענו הקצין ח’ (המ”פ) בידידות ובהבעת הערכה לעבודתנו, לבד מאותן נשים “המשתמשות בשפה בוטה ואגרסיביות כלפי החיילים שלו”, ןעל כך הוא טוען ששלח מכתב לאתר שלנו. גם הקצין מ’ היה נוכח חלק מהזמן והיה קומוניקטיבי וחברותי.מעוכבים שלושה סטודנטים, אחד מהם דובר רוסית – הוא לומד ברוסיה – ותקשר עם קרן. הם משתחררים כעבור רבע שעה ובמקומם מגיעים אחרים, כולל נהג שעבר את הקו הדמיוני בצד שכם. גם הם משוחררים ללא עיכוב יתר. הכול זורם, הרבה נשים וילדים, כולם עמוסי קניות משכם אך אין שום עיכובים ואין אלימות מילולית.מפקד המחסום מנומס ומתקשר עמנו כל הזמן. ביקשנו להעביר נשים למסלול הצל והוא נענה מיד.משפחה “מעורבת” – האישה מכפר ליד נצרת, האב תושב שכם, תינוק בן חודש – ביקשה אישור מעבר לאישה כדי לבקר את משפחתו. להפתעתנו האישור ניתן.האמר מסתובב בשטח, תופש נהגים שעוברים את הקו ומחרים תעודות או מפתחות – כולל מתושב סרה המוכר לכולם, וחונה שם מדי יום. מפקד המחסום צלצל לאנשי ההמר והובטח לנו שהתעודה תוחזר מהר, אך עזבנו (17:30 ) לפני כן, וכאשר צלצנו אליו מהדרך לא נענינו.כאמור משמרת שגרתית, החום מתיש, אך אין זעזועים.