15.50 על חורבות מחסום בית איבא
בדרך עברנו את "מחסום החביות". חלפנו על פני החיילים בלי לבקש רשות, וכנראה שלא היתה בעייה.
בבית איבא הרגשנו כמו "שַבְנוּ אליך שנית, אַת בליבנו, ליבנו תמיד…". המראה של "אין מחסום!" ריגש אותנו עד דמעות. צילמנו והצטלמנו על חורבות המחסום שהיה (ועוד איך היה!) ואיננו עוד.
חלפנו על פני הקיוסק של אמג'ד שסגור, כמו כל בעלי הבסטות למיניהן. הכל סגור כמו ביום כיפור, רק התנועה זורמת! 

בדיר שאראף עצרנו לומר שלום לג'מאל. אבל לפני כן ראינו חנות חדשה. נכנסנו. קיבלו אותנו במאור פנים והראו לנו את נפלאות המקום:  בצד אחד כל דברי המתיקה כולל גלידה. ובצד שני – פלאפל, חומוס וכד'. מקום מסודר, נקי ויפה. כדאי להגיע לשם. כמובן קנינו…אחר כך ניגשנו אל ג'מאל,ולא קיפחנו גם אותו. נפגשנו ונפרדנו בידידות רבה. הסברנו שכנראה לא נבוא שוב כל כך מהר.

16.30 עזבנו.