בית איבא-דיר שאראף, יום ד’, 30.11.05, בוקר משתתפות: נטליה א’, בוני ר’, ענבל ש’, ורינה צ’ (מדווחת) 7:15- 11:00תמצית:1. עיכוב אמבולנס ותקיפת הנהג ע”י מפקד מחסום בית איבא.2. נהלים לא ברורים למפקד המחסום לגבי מי רשאי לעבור במחסום ללא תור. 3. היעדר נציג מת”ק במחסום. 4. ריבוי מחסומי דרכים המשבשים כל מעבר ממקום למקום. 5. מסוף פועלים חדש בקלקיליה המתפקד בצורה נוראית. בדרך לבית איבא התעכבנו במחסום דרכים ליד פונדוק ואחר כך התפצלנו, שתיים נשארו במחסום דרכים ליד דיר שאראף, ושתיים נסעו לבית איבא. מחסום דרכים ליד פונדוק על כביש 55 בין פונדוק לקדום. 8:05- 7:15במקום שני כלי רכב צבאיים, קצין בדרגת רסן (סמג”ד), עוד שני קצינים ושישה חיילים. הם בודקים כלי רכב הנעים לכיוון קלקיליה. לדברי המפקד יש התרעה “חמה” על מחבל הנע לכיוון ישראל. רוב החיילים מילואימניקים. היחס שלהם ענייני ואדיב, והם משתדלים (לפחות אחרי שהגענו) לזרז את הבדיקה. ספרנו 20 רכבים ממתינים, מונית עם 8 מורים ממהרים לבית ספר בקלקיליה, הם חיכו 23 דקות. שני אנשים במכונית פרטית – אחד איש מכס והשני עובד בתקשורת – הנוסעים כל בוקר מענתבא לקלקיליה מספרים שהנסיעה דרך המחסומים אורכת כשעה וחצי, מרחק של 30 ק”מ. שני אנשים סיפרו שבקלקיליה נפתח מסוף חדש לפועלים לפני יומיים והמעבר שם קטסטורפלי, מחכים שם בצפיפות איומה מעל שעתיים. האם אנחנו יכולות להגיע לשם? מחסום דרכים ליד דיר שאראף 8:20- 8:50, 10:00-11:00בודקים פה רכבים המגיעים ממחסום בית איבא, מרחק של 2-3 ק”מ ( הרי הכביש לג’נין דרך שבו שומרון סגור לתנועה כבר מזמן). כלומר הרכבים שעמדו בתור בבית איבא ונבדקו צריכים לעמוד פה שוב לבדיקה. ספרנו 20 מכוניות מהמתנה. זמן המתנה כ-20 דקות. כשחזרנו למקום ב-10:00 היו פחות מכוניות במחסום וזמן ההמתנה כ-10 דקות. ,br>החיילים במחסום בדקו ביסודיות, ועם זאת היו יעילים ואדיבים, בדקו בו זמנית שתי מכוניות. בית איבא 8:20-11:008:40 מפקד המחסום י’ עיכב אמבולנס שעקף את התור הרגיל (של מכוניות, משאיות, מוניות וכו’), כפי שנהוג במחסום מימים ימימה. הוא ניגש לקבינה, הוציא את הנהג בכוח, כיוון אליו את הנשק ותקע את הקנה לתוך הלחי שלו. כשהנהג הזיז את הקנה הוא חטף מכה בכתף (מהנשק). מפקד המחסום גם לקח ממנו את המפתחות. בסך הכל עוכב האמבולנס, יחד עם שני רכבים של האו”ם, שגם הם עקפו את התור, כ-20 דקות. לאחר מכן הם שוחררו ונכנסו לשכם ללא סיבה נראית לעין, חוץ מהעובדה שהתערבנו והתחלנו לטלפן. מפקד המחסום טען באוזנינו ש”אשמתו” של נהג האמבולנס בכך שעקף את התור ונסע בנתיב הנגדי, ובכך שיבש את התנועה. יש לציין שבכניסה למחסום יש רק שני נתיבי תנועה, אחד לכל כיוון, ולכן כל רכב חירום שעקף את התור חייב לעבור בנתיב הנגדי. כשהגיע א’ נציג המת”ק למחסום כעבור כשעה ובירר את העניין עם מפקד המחסום וחייל נוסף, טענו החיילים שהנהג סירב לבדיקת האמבולנס, ושהוא אמר שאינו במצב חירום (?!). הם לא סיפרו לו על השימוש בכוח פיזי, האיום בנשק ולקיחת המפתחות. באשר לטענה על ההתנגדות לבדיקה, יש לציין שכאשר שוחרר האמבולנס הוא לא נבדק. יחד עם האמבולנס עוכבו שני רכבים של האו”ם. לדברי מפקד המחסופ יש הוראות חדשות שקובעות שרכב או”ם חייב לחכות בתור במחסום. זה דבר שקר מוחלט, שכן כאשר דיבר א’ עם מפקד המחסום הוא הורה לו באופן ברור שאמבולנסים ורכבי אום עוברים במחסום מחוץ לתור. צלצלנו למוקד ההומניטרי בקשר לאמבולנס, שם הבטיחו לטפל בעניין. צלצלנו גם לד’ מהמת”ק והוא הדגיש את הצורך ביחס של כבוד לנציגי האו”ם, והבטיח לטפל. במשך כל הזמן הזה לא היה נציג מת”ק במחסום. כשהתרענו בפני חמ”ל המת”ק נאמר לנו שהיום יש רק נציג אחד האחראי על כל מחסומי שכם, והוא עובר ממחסום למחסום. ואכן, א’ הגיע ב 9:40 והבהיר למפקד המחסום את הנהלים. אילו היה שם לפני כן היתה נמנעת התקרית הנ”ל. 9:15 תנועת הרכבים המחסום אינה כבדה. זמן ההמתנה בכל כיוון כ-15 דקות. נהג המוביל חומרי בניין בין המפעל בדיר שאראף לבין שכם סיפר שכשיצא לעבודה ב-6:00 בבוקר היה תור רכבים נוראי ביציאה משכם, והוא חיכה כשעתיים, ב-9:20 הוא היה בסך הכל בחזרה מה”נגלה” הראשונה. המרחק בין המפעל והמחסום הוא כשני ק”מ, ועדיין עמד בתור לכניסה לשכם.11:00- בדרך חזרה ראינו שהמחסום ליד פונדוק נעלם, אבל במקומו “צץ” מחסום דרכים בצומת ג’ית. שם עמדו שתי מוניות בהמתנה לבדיקה.בקדומים אפשר לראות מהכביש 10-15 וילות חדשות בתהליך בנייה. ביציאה מקלקיליה לכיוון ישראל יש, כנהוג, תורי אפטרהייד לבעלי “תו תושב” (מתנחלים, בלשון נקייה), העוברים ללא בדיקה, ואחרים (קרי ערבים) הנבדקים בשקידה.