בית איבא והסביבה, יום ד’, 28.9.05, בוקר משקיפות: אלישבע א’, מיכלינה ד’ (מדווחת) תמצית: בדיקות קפדניות במחסומים, נוכחות בולטת של כלי רכב צבאיים בכבישים ומנגד – מיעוט כלי רכב פלסטינים הנעים באותם כבישים והמגיעים למחסום בית איבא. כתר סביב טול-כרם וענבתא כולל איסור מעבר הולכי רגל דרומה. אין עומס במחסומים, כי לאנשים אין אפשרות להגיע אליהם. הדרך לבית איבא ומחסום ענבתא 7:15 – כביש מס’ 57, בדרך מג’ובארה לבית איבא, ריק ממכוניות. הכל נראה שומם, רק ליד כפר רמין ממתינות לנוסעים שתי מוניות.מאוחר יותר, ליד מחסום בית איבא, אנו שומעות סיפורים מנהגי מוניות ומנוסעיהם על הסיבה לשממה בדרכים. טול-כרם סגורה כמעט הרמטית, וכך גם הכפר ענבתא. אין יציאה דרומה מהכפר, גם לא ברגל. מחסום “פתע” מאויש (וקבוע לאחרונה), ממוקם מצפון לזרוע הברזל ליד התנחלות עינב, חוסם כל תנועה לאורך כביש 57. אישה צעירה מענבתא סיפרה איך הגיעה למחסום בית איבא: היא הגיעה ברגל בדרכים עוקפות אל כפר רמין, משם ירדה למרגלות הגבעה עליה נמצא הכפר, ועלתה לאחת המוניות הממתינות שם. במקום נסיעה של כ-15 דקות, טלטולים במשך כשעה.10:15 – בדרך חזרה מבית איבא לא ראינו כבר מוניות ליד כפר רמין. ייתכן שהדבר קשור לנוכחות מוגברת של צה”ל בכביש. עצרנו ליד שער הברזל שלפני הכפר ענבתא. במקום המתינה רק מונית אחת. לא היו הולכי רגל, לא מכוניות. גם כאן שמענו מנהג המונית על הכתר על ענבתא וטול כרם.בית איבא 7:25 – 9:45כשהגענו לא היו במקום חיילי מ”צ ולא נציגי המת”ק. בעמדת הבדיקה של כלי רכב היו ארבעה חיילים. בדיקות כלי הרכב התנהלו באטיות.למרות מעוט כלי הרכב, רב הזמן בשני הכיוונים (לשכם וממנה) עמד תור של 6-8 מכוניות, בו זמן ההמתנה היה כחצי שעה. מדי פעם נוצר גם תור ביציאה מקוצ’ין. בלטה באופן יוצא דופן כמות קטנה מאוד של אוטובוסי התחבורה הציבורית. במעבר להולכי רגל רוב הממתינים היו סטודנטים שמיהרו להיכנס לשכם. הבדיקות כללו בדיקת ת.ז. מול רשימה. בעמדה היו רק שני חיילים, כולל מפקד המחסום. שניהם בדקו, כל אחד תור מכיוון אחר. למרות מיעוט בולט של אנשים בכבישים, רק שני חיילים בעמדת בדיקה, כשהבדיקה היא קפדנית, זה בפירוש מעט מדי. תוך זמן קצר נוצר תור בכיוון הכניסה לשכם. כשהתור נעשה ארוך מדי, מפקד המחסום העביר גם את החייל השני לבדיקות לכיוון זה וכך קיצר את זמן ההמתנה בתור לכ- 5-7 דקות. בינתיים, למרות שהתנועה ביציאה משכם היתה כמעט אפסית, הצטבר קהל מאחורי הקרוסלות. מפקד המחסום החל להפנות את החייל השני מדי פעם, לכמה דקות, לבדיקת האנשים ביציאה משכם.ב-7:50 התקשרנו למג”ד בית איבא, א’, בבקשה להפנות אנשים לעזרה. הבטיח לבדוק את המצב. אחרי חמש דקות הגיעו אנשי מת”ק וכמה דקות אחריהם גם חיילי מ”צ. הם התפרסו בעמדות בשעה 8:00 בערך ועד השעה 8:20 נעלמו כל התורים, הן של הולכי הרגל והן של המכוניות. חבל רק שעבור חלק מהסטודנטים שמיהרו לשיעורים זה היה כבר מאוחר מדי. עד לעזיבתנו את המקום בשעה 9:45 המצב נשמר.בשעה 9:00 בערך עוכבו שני אנשים ותעודותיהם נמסרו לבדיקה. מי שהורה על הבדיקה היה נציג המת”ק שטען, שהאנשים נראו חשודים בעיניו ובכלל – הוא לא חייב לפרט את סיבת העיכוב לא למעוכבים ולא לנו. מוזר, כי לפחות אחד מאותם המעוכבים הוא נהג מונית שעובד באופן קבוע ליד המחסום כבר חודשים רבים ולפיכך תעודתו נבדקה כבר לא פעם בתקופה בה החיילים נהגו לעצור את נהגי המוניות בגלל חציית “הקו”. אחרי כחצי שעה ביקשנו לבדוק מדוע המעוכבים טרם נבדקו. הם שוחררו לדרכם רק בשעה 9:45.שבי שומרון 9:55 המחסום קיים והוא סגור למעבר מכוניות והולכי רגל, למעט מקרים הומניטריים. במשך כמה דקות של שהותנו במקום, עבר אמבולנס ומכונית של האו”ם, שניהם ללא עיכוב.מחסום פתע בכביש 57 10:00 – 10:10המחסום הוקם בכביש 57, ממזרח לפנייה לכיוון שבי שומרון, כמה מאות מטרים ממנה לכיוון צומת ג’ית. במחסום נוצר תור לא ארוך שגרם לעיכוב של 5-10 דקות. מדי פעם החיילים עיכבו לבדיקה ממכונית שנבדקה ביתר קפדנות, אך גם בדיקות אלה, למרות שהיו מעיקות, לא ארכו זמן רב.