בית איבא, יום רביעי, 24.05.06, אחה”צמשקיפות: דברה ל’, רעיה י’ (מדווחת)בית איבא 14.50 מיד עם רדתנו מהמכונית אנו שומעות מרדיו של הקיוסק דיווחים נירגשים אליהם איננו מורגלות. אנו שואלות לפישרן ונאמר לנו במילים אלו: “היה פיגוע ברמאללה”. אנו שמות לב לכך שהם מאמצים את הטרמינולוגיה הישראלית. בהמשך נאמר לנו שנהרגו שם 4 פלסטינים. כל זה כאמור ממקורות פלסטינים. באמצעי התקשורת שלנו דווח על כך רק ב-19.00. דהיינו 4 שעות מאוחר יותר, כל זה כנראה בגלל ההסתבכות של הצבא בפעולה זו.15.00 אנו פוגשות במחסום 2 פלסטינים שאומרים לנו שהם שחקני כדורגל והם צריכים להגיע לתל-אביב, כנראה למשחק שמארגן מרכז פרס והם אומרים “בעולם אנו כדורגלנים ופה אנחנו במצב של שפל המדרגה”.4 חיילים בודקים את כלי הרכב. 3 כלי רכב לשכם, 13 משכם, לארון לוקחת מחצית השעה לעבור.התנועה דלילה משכם ואליה. בדיקת התיקים קפדנית ביותר. כל פריט בתיק מורם וניבדק עד לדפנות התיק.15.08 הפסיקו לבדוק את הרכב משכם עש 15.20. בינתיים מצטברות 20 מכוניות, עם זאת כשחוזרים לבדוק, הבדיקה מבוצעת ביעילות והתור נעלם תוך 9 דקות.דברה נותנת את מס’ הטלפון שלה לאחד העוברים, והוא מטלפן אליה ב-16.00 ואומר שיש בכפר ג’ית יותר מ-20 מכוניות ולו עצמו, לקח לעבור כשעה וחצי. להזכירכן, שזאת לאחר עבר את הבדיקה בבית איבא, שם כאמור פגש בדברה. מפקד המחסום י’ בפנינו שלא מאפשרים לגילאי 15 עד 30 שבת.ז. שלהם כתוב שהם גרים בשכם, לצאת ממנה. לשכם, כולם יכולים להיכנס, אפילו מג’נין וטול-כארם (מוזר לנו היות ובענבתא בעלי רכב לשכם אמרו לנו שהם אינם יכולים לצאת מענבתא לשכם)15.37 אין תנועת כלי רכב לשכם.\15.40 מגיע מג”ד חרוב,אריק ונותן פקודה לסגור את התור ההומניטרי. אנשי המת”ק מתרעמים בינם לבין עצמם ואומרים שאין זה מתפקידו לסגור את התור ההומניטרי, אלא תפקידם, אך אין הם מעיזים להמרות את פיו. המצב הולך ומחריף. לטענת המג”ד אין תור כזה והוא נחוץ רק לאמבולנסים. דברה מנסה לדבר איתו, אך ללא הועיל, אומר שזו פקודה וישלח כ”א לסייע. אני מבקשת את מס’ הטלפון שלו והוא נעתר, בהמשך כשאנסה לטלפן אליו כשהלחץ במחסום גובר, אני מועברת למוקד קבלת הודעות. לתשובה אני מחכה עד היום, יותר מ-24 שעות אחרי.15.55 לאור הדיווח מכפר ג’ית, אנו מדווחות למוקד ההומניטרי. תשובה לא קיבלנו 16.05 מגיעים 2 בעלי משאיות עם בלוני גז, לאחר שמספר ימים לא היתה אספקת גז לשכם, אישור של אחד מהם פג אתמול. מבקשים את עזרתנו. אנו פונים לרס”ן ד’ מהמת”ק ומבקשים את סיועו בטענה שהישארות המשאיות עם בלוני הגז תחת השמש הקופחת (מעל 30 מעלות), מסכנת את כל הנמצאים במחסום. ד’, מתוך הבנה והתחשבות, פונה למפקד וזה מאשר להם לעבור כעבור 20 דק’. 15. 16 חיילי המחסום ו-2 אנשי המת”ק אינם שבעי רצון, בלשון המעטה, מההוראה. התור נע בין 150 ל-200 איש. המבוגרים והנשים המורגלים לעבור בהומניטרי, אכן ניגשים אליו אך הם מופנים לקרוסלות. כך, שבמקום לסייע לחייל הבודד בבודקה, הוא נאלץ לשמש רמזור. טלפנו לנעמי לאלו ולמוקד. המצב נשאר כמות שהוא ואולי אף מחריף. 16.30 מגיע המ”פ ,סרן א’, מאזין לטענות ואומר שהמצב בדיוק הפוך, כלומר התור ההומניטרי קיים תמיד, בעוד שלכלי הרכב אין תור הומניטרי. הוא פונה למפקד המחסום ואומר לו שקודם כל ישחרר את הלחץ ואח”כ יסדר את הענינים.16.47 נעצר צעיר, קושרים לו את העינים ואוזקים את ידיו. מבקשות לדעת מדוע. מבוקש שב”כ. 17.05 משוחרר ואנו תוהות, אם הוא כל כך מבוקש, איך זה שהוא משוחרר כ”כ מהר (מהר?)17.15 מעוכב נוסף.17.40 המפקד שהיה עסוק בשחרור הלחץ, מתפנה לגשת למעוכב ולקחת את ת.ז. לבדיקה. מבטיח שלא יקח הרבה זמן.17.54 אנו עוזבות. בדרך אין מחסום עד כפר ג’ית18.15 על כביש 55 בצדו המערבי עוכבה מונית עם כ-8 גברים ונשים, אשר תעודותיהם נלקחו באופן אקראי לבדיקה ושוחררו כעבור 5 דק’.18.25 פונדוק. 3 האמרים והרבה חיילים בהם בעלי דרגות ואולי גם אנשי מילואים. העילה – זריקת אבנים.לס י כ ו ם : יום קשה, על אף נסיונות המפקד, המת”ק והחיילים להיות יעילים.