בית איבא, יום ד’, ,12.07.06 בוקרמשקיפות: רינה צ’, ענבל ר’, (מדווחת)ג’ניידי ((מחסום דרכים בצומת 57-60) 8.43 לכיוון ג’ית ממתינות 23 מכוניות. הבדיקה מהירה יחסית, קצת יותר מדקה למכונית, אבל התור ארוך בגלל נפח התנועה בכביש. 10.10 המחסום עבר לכיוון טול כרם. התור קצר. בית איבא 10.10- 9.15 היציאה משכם אסורה על גברים בגיל 16-35. להלן רשימת שמות הישובים המצויים בתחום האיסור מבוססת על דברי מפקד המחסום. נתוני האוכלוסיה בכל ישוב נסמכים על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית, כפי שפורסמו באתר: http://www.pcbs.gov.ps :העיר שכם (כ 100,000 תושבים), מחנות הפליטים בלאטה ועסכר (כ 23,000) , סאלם (כ 3,800) ,דיר- אל חטב (כ 1,500), זואתא (כ 1,500), בית איבא (כ 2,500), בית ואזאן (כ 800) , ג’ניד (כ 300) , רפידיה (כ400), תיל (כ 3,500), צרה (כ 2,100), עראק בורין (כ 600), מאדמא (כ 1,200), כופר קאליל ( כ 1,800), רוג’יב (כ 3,000). בסך הכל מדובר באוכלוסיה של כ 146,000 נפש, שכוח העבודה המרכזי שבה נמצא בסגר מתמשך. תור הולכי הרגל לא ארוך משני הכיוונים. מפקד המחסום דובר ערבית ומתנהג באדיבות מושלמת, במיוחד כלפי נשים וילדים. להלן כמה מהביטוים שנשמעו בפעם הראשונה בבית איבא מפי לובש מדים: מרחבתין, מרה, כיף חלק, מברוק (לילד שהודיע שהוא כבר בן שבע). תור כלי הרכב רגיל בשעה זו. 18 מכוניות מחכות להכנס לשכם. ביציאה מהעיר אין לנו אפשרות למנות את המכוניות, אבל הן עברו בקצב סביר של 2 מכוניות ב 3 דקות. קיבלנו דיווח על משך המתנה של ארבע שעות בבוקר המוקדם. אין לנו אפשרות לאמת את הדבר אבל ידוע לנו שאנחנו מגיעות לבית איבא בשעות העמוסות פחות. כל כלי הרכב זקוקים לתסריך מיוחד בכניסה וביציאה, נוסף על הגבלת היציאה לגברים.מעוכב בחור צעיר, נהג מונית. בפיו תלונות רבות, הוא מחכה שעה לשחרור, הוא חולה לב (מרים חולצה ומראה את הריץ’ רץ’ של הניתוח), הוא צריך עכשיו לקחת את התרופות שלו עם האוכל של אמא שלו, אחרת הוא מיד מתעלף. כבר עכשיו הכל מסתחרר לו בעינים. מפקד המחסום מסרב לשחרר אותו, בטענה שהבחור מתחזה ובלגניסט ידוע. גם אם כך, אנחנו טוענות, הוא לא מסוכן, הוא לא מבוקש. מה יעזור לך להחזיק אותו? מה זה פה, מלחמת תרנגולים? לפני שהבחור מתעלף, המפקד שולח חייל להביא מים עם קרח, אבל בפרנציפ לא מוכן לשחרר אותו. אנחנו מציעות לבחור שנביא לו משהו לאכול מהקיוסק לפני שיתעלף. הבחור מסרב בפרינציפ. אחרי כמה דקות הבחור נעלם מהסככה. החיילים נכנסים ללחץ. נשק כמעט נדרך עד שהוא מתגלה תחת הספסל בסככה. לכאורה גברו עליו כאביו, אך פניו עליזות כאומרות, איך עבדתי עליכם. בגלל התרגיל הזה הוא יחכה עוד 10 דקות עד שישחררו אותו.בבית איבא עוברים היום גם תושבי ג’נין, משום שנסגרו המחסומים של עין בידאן ושבי שומרון, שקישרו בין שתי הערים. גם המחסום הצפוני של שכם, באסירה אה שמליה, סגור למעשה, משום שהמעבר בו ניתן רק לתושבי אסירה וסביבתה המיידית. בקו אווירי המרחק בין שתי הערים הוא כ 25 ק”מ, אך עם חסימת הדרכים הישירות, נאלצים התושבים ליסוע מערבה לכיוון טול כרם, לעלות צפונה בדרכים צדדיות ולפנות מזרחה. במהלך הנסיעה הם עוברים במחסומים הבאים: בית איבא, ג’ניידי, ענבתא, עראבה, ולפי היעד אולי גם בסנור ובחומש. אם אין תורים ארוכים במחסומים, הנסיעה בין שכם לג’נין נמשכת כיום כשעתיים.