בית איבא, יום ראשון, 12.02.06, אחה”צמשקיפות: אלכס ו’, לי ד’, סוזן ל’ (מדווחת)’אורח: ג’יאנמטאו אcolor=red>סיכום: “תיאוריה ארגונית, תכנון ושינוי” הוא כותרת של ספר שהחזיקה אשה צעירה שחזרה מאוניברסיטת אל נג’אח. היא ודאי לא הקדישה הרבה מחשבה לגורמים שמשפיעים על תהליך התכנון הארגוני בשטחים הכבושים, אבל קרוב לודאי שסוגיות ובעיות הכרוכות בניהול ותהליך השינוי במבנה הארגוני בגדה המערבית העסיקו אותה. ואיך אפשר שלא להיות מודע לגישה של הנאמנים הזמניים לארגונים וההשלכה של גישה זו על היעילות הארגונית.בגדה המערבית, למרות שזו אדמה פלסטינית, יש רק שתי קבוצות של נאמנים זמניים – חיילים ומתנחלים. למרות שלמחסום ווטש אין קשר קרוב למתנחלים איננו יכולות שלא להבחין בהצלחה של מפעל ההתנחלות – פרסומות רבות על בניה חדשה בעינב, חומה מפרידה מסביב לשבי שומרון וככר האפרטהייד החדשה מתחת להתנחלות תפוח.את ארגון החיילים אנחנו מכירות הרבה יותר טוב. אנחנו יודעות שהחיילים לא מתייחסים לסביבה הפיזית שלהם – נקודת הבקורת וסביבותיה מטונפות, מסביב שאריות בוץ של הגשם של שבוע שעבר. אנחנו רואות את האכילה, השתיה והעשון הבלתי פוסקים של החיילים ואנחנו יודעות שהחיילים כלל לא מתייחסים לסביבה האנושית של אלפי הפלסטינאים.החיילים, שכנאמנים זמניים של ארץ קשה זו נגזר עליהם לעסוק שעות בבדיקת פלסטינאים אומללים, קיבלו הטבה – בית שימוש נייד בענבתא. לנאמנים המקוריים של ארץ יפה זו אין כלום – רק המתנה בתור, עוד ועוד מחסומים ניידים וחוסר הוודאות אם הם יצליחו להגיע ליעדם.צומת 57/6015:25 מחסום נייד – 12 רכבים ממתינים בתור. מאחר ונקודת בקורת זו הפכה לאביזר קבוע לא נכון לקרוא למחסום כאן מחסום נייד. ג’יפ ההאמר או הזלדה שעומדים לרוחב הכביש נמצאים כאן כל הזמן וכן החיילים ואורך התור זהה בכל נקודת זמן.שבי שומרון15:30 עבר זמן מה מאז ביקרנו במחסום זה שהיה פעם עמוס באוטובוסים ומכוניות אל ומג’נין. לא עוד. המקום נטוש. אין אף אדם ואף רכב. ג’נין נמצאת בעוצר וכל מי שרוצה להכנס או לצאת מהעיר צריך לחפש דרכים אחרות. במקום קבוצה של חיילים משועממים . ההתנחלות השתנתה – גדר בטון גבוהה מסביב להתנחלות.האהבה ליצירת גטו היא כנראה בראש מעיניהם של מפעל ההתנחלות.בית איבא16:00 תור ארוך של רכבים משכם, לפחות 12 . הבדיקה מתודית – לא אטית במיוחד אבל גם לא מהירה. מיניבוס מלא בנשים. תעודות הזהות נלקחות והחייל בודק מול רשימות. אין נשקים מכוונים לא בנקודת הבקורת של הרכבים ולא בנקודת הבקורת המרכזית.שקט. נציג המת”ק א’, שעושה פחות ופחות, מסרב לטפל באדם שהשאיר את תעודת הזהות שלו בנקודת הבקורת ועומד עם החיילים שגם הם לא עסוקים במיוחד. סטודנטים חוזרים מהאוניברסיטה, משפחות עם ילדים ותינוקות וכן כמה פנים מוכרות – עוברים מהר.16:50 סארהצינור המים נראה חדש. הבולדרים מוצבים שוב לרוחב הכביש שמוביל לעיירה כדי להבטיח שמיכלית המים לא תוכל להגיע קרוב לצינור המים . משאית קטנה עוברת ואנחנו נשאלות אם יש עוד מחסומים בדרך לשכם ושואלים אותנו עם נוכל לנסוע לפניהם ולתת להם כך “הגנה”.17:00 צומת ג’יתהמחסום הנייד לרכבים שמגיעים מכיוון חווארה נראה גם כאן קבוע אבל במקום שיהיה ממוקם בצומת של שני הכבישים, הוא ממוקם כך שהכניסה לסארה חסומה. תור המכוניות משתרע במעלה הגבעה כנראה כחלק מ”היעילות הארגונית” של הצבא. החיילים כאן מגעילים במיוחד.לנהג מונית מטולכרם , בדרכו הביתה, נאמר שהוא לא יכול לעבור, זאת למרות שהמסמכים שלו בסדר. נהג המונית דובר עברית שוטפת. חייל בועט במונית שהיא חדשה והנהג כועס ומיואש. אין עוצר על טולכרם אז מה הולך פה? אחרי כמה טלפונים והחלפת מספרי טלפון, הנהג מורשה להמשיך לדרכו הביתה, או לפחות עד המחסום הבא.ואשר לסטודנטית עם הספר “תיאוריה ארגונית, תכנון ושינוי” אנחנו תוהות אם היא לא מוצאת פגם בספר שבכך שהוא לא דן בתנאים של כיבוש.