בית איבא, יום ג’ 4.12.07, בוקר
בניית המחסום כמעט הושלמה, המעבר עדיין משותף לכל הנכנסים – נשים, גברים ו"הומניטרים" במסלול הקיצוני. היוצאים עדיין לא עוברים דרך הקרוסלות. רוב העוברים עוברים בלי בדיקה, זאת לפי הוראת מפקד המחסום כשנוצר תור. אחר כך ייבדקו הנכנסים לעיר באקראי, היוצאים ביסודיות כרגיל. נערים מתחת לגיל 16 ללא ליווי הורה נשלחים בחזרה ואינם מורשים להיכנס העירה.
על חלון הבודקה החדשה, המאוישת, אני רואה כתובת באבק. אני מתקרבת, בעזרת האצבע כתב מישהו ברוסית "מוות לכל הערבים". אני מפנה את תשומת לב החייל בפנים. הוא מביא חייל דובר רוסית שמאשר שזה מה שכתוב שם ומסרב למחק "כי לא אני כתבתי". מופיע המפקד, והכתובת נמחקת. גם על החלון האחר יש כתובת שלא הספקתי לקרוא.
בינתיים, בשמונה בערך, מתחיל ערב פסח: החייל מטאטא את הבודקה, מופיע רס"ר עם צוות ועם שקיות אשפה ומטאטאים, ומחילים לאסוף אשפה ולנקות. לפחות זה נעשה בידי חיילים, ולא כמו בעבר, שניקו (אם בכלל ניקו) את המחסום פלסטינים.
מחסום בית איבא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום כתר ממערב לעיר שכם. פעל משנת 2001 ועד 2009 כאחד מארבעת המחסומים הקבועים הסוגרים על העיר - בית פוריכּ ועוורתא ממזרח וחווארה מדרום. מחסום להולכי רגל בלבד, בו נכחו חברות מ. וו. יום יום מספר שעות בבוקר ואחה"צ כדי לתעד את אלפי הפלסטינים המחכים שעות בתורים ארוכים ללא מחסה בחום או בגשם, כדי לצאת מעיר המחוז לכל מקום אחר בגדה. ממרץ 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה, הוא בוטל, ללא זכר, ומבלי שנוצר שינוי לרעה במצב הביטחוני.
Jun-4-2014Beit-Iba checkpoint 22.04.04
-