מתרגם:  צ'רלס ק'

סיכוםהסטודנטים, ידיהם מלאות ספרים, בעלי המקצוע החוזרים מיום עבודה, האמהות שעשו קניות עם ילדיהם הקטנים, החולים המבקשים סיוע רפואי – כולם רוצים רק לחיות את חייהם.  אנו יכולות, כמובן, להאשים את החיילים במחסומים בהשפלות ובסבל שעוברים על הפלסטינים. אבל זה לא הענין. התפקיד שממלאים החיילים משחית לא רק אותם, אלא מדינה שלמה.

13:15  שבי שומרוןתנועה דלה זורמת חופשית בשני הכיוונים, אך החיילם כעת בהיכון. כאשר אנו מתקרבות, חייל יוצא מתוך רשת ההסואה מתחת למגדל התצפית, ניגש למכונית כאילו לחסום אותנו. אנו מסובבות את האוטו לאחור, כפי שהתכוונו לעשות. חייל אחר ניגש, אומר "תמסרו ד"ש לבית איבא."

14:00 בית איבאשני תורים ארוכים של רכבים משכם, ממתינים לבדיקה. הבדיקה מייגעת, כל רכב נבדק מול רשימה והאישור של הנהג. עגלות הסבלים נבדקות בקפדנות, תאי המטען של מוניות נבדקות, גם ואן נושא שלט PRESS TV.  אוטובוס בדרך כלל עומד חמש דקות.  במקרה אחד מורד הנהג (לא הנוסעים).  לעיתים חיילת המצ"ח לוקחת את התעודות מהנהג, מפטפטת עם עמיתה החייל לפני שהיא מטיילת לעבר אזור הבדיקה המרכזית כדי לערוך בדיקות נוספות.  מכונית המנסה להכנס לשכם נבדקת משך מספר דקות, ונאמר לו להסתובב ולחזור.  מלבד זה, אין תנועה רבה מדיר שאראף. 
14:15 – תורי הסטודנטים הארוכים במסלול המהיר ובקרוסלה היחידה שפועלת התפוגגו ברבע השעה האחרונה.  במסלול המהיר כל גבר, ללא קשר לגילו, או כמה מכובד לבושו, נבדק בקפידה – על ידי חייל, לא רובוט!

נציג המת"ק לוקח לעצמו פסק זמן, יותר מחצי שעה, רוכן בעצבנות, מסכן, באיזור הבדיקה המרכזית, ליד המקום שנקבע למחסום ווטש.