בית איבא,יום שלישי 20/7/04, אחה”צ משקיפות: רחל ב, ורד ק, פתחיה ע, צילה ל. ועדה ר. (מדווחות)אורחת: יעל בדרך לא נתקלנו במחסומי פתע. 14:30 – בית איבא חדשות טובות מנהגי המוניות תושבי טול-כרם. לאחר המאמצים שעשינו שם לפני שבועיים, והישיבה בעמידה שכינסנו בין מ’ ונהגי המוניות שהיו “מעוכבות”- השתנה היחס , ועתה, עפ”י דיווח נהגי המוניות, לא רודפים ולא מחרימים את המוניות של הנהגים המתגוררים בטול-כרם ומגיעים למחסום. היה עיכוב אחד של הנהג , וזאת ללא לקיחת המפתחות או המונית, ונראה לעת עתה כי זהו מקרה בודד, ולא ברור מדוע. מאידך, הנהגים דיווחו כי מחסום ענבתא שוב חוסם את הכביש. צריך לגשת לראות.בהגיענו היו 15 מעוכבים ותור לא גדול של אנשים, שעברו לאחר בדיקה אישית. יש הצללה של רשת הסוואה בתחום העיכוב שהוסט מהעבר השני של הכביש לסמוך למחסום עצמו, והצללה מסוימת גם בתור עצמו. רוב המעוכבים סטודנטים משכם שמעונינים לחזור הביתה ביום שלא מתאים לצבא (לא יום רביעי), אם משום שהם גרים קרוב ולא לנים בשכם, ואם משום שאלה תלמידי תיכון שנסעו לשכם להירשם לאוניברסיטה. אחד מהמעוכבים הוא סטודנט משכם שרוצה למהר ולראות מה קרה לביתו בברטעה.חיילי המחסום קיבלו הנחייה לא לדבר איתנו, אך מפקד המחסום מ’ והממונה עליו ח’ משתפים פעולה איתנו. מ’ קורקטי ואנושי כהרגלו ומנסה לרוקן את המחסום מאנשים ביעילות אך בשמירה קפדנית על “נוהלים” לא כתובים שהוא מקבל, בזהירות. כשהתור גדל ונוצר לחץ קשה עם סכנה של מרי אקטיבי , הערנו את תשומת ליבו של מ’ כי המבוגרים עומדים זמן רב ללא צורך, דקות לאחר מכן נפתחה עוד עמדת בידוק להקטנת הלחץ, והגברים המבוגרים עברו מהר.כ 40 דקות לאחר שהגענו שוחררו 10 מהמעוכבים. לטענת הקצין הוא מעונין לפחות כמונו לשחררם במהירות המירבית .יש בעיה עם מחזיקי תעודות כחולות. אם הם ערבים פלסטינים ישראלים, מתייחסים אליהם כמו אל תושבי השטחים, הצבא מעכב אותם, בודק אותם בשב”כ וכו’. הדבר אסור עליהם חוקית, אפילו לשיטתם. ואולם כאשר הערתי הם אמרו שהאלטרנטיבה החוקית היא להביא משטרה כחולה ואז היו קונסים את העוברים בסכום גדול או אפילו תובעים אותם על כניסה אסורה לשטח A, לשכם. צריך להעלות לסדר היום את הבעיה ההומניטרית של הקשר בין ערבים פלסטינים בעלי אזרחות ישראלית לבין מרכזי האוכלוסין בגדה. למעוכבים שנותרו, נוספו 2 נשים שתעודות הזהות שלהן “נראות חשודות”, .2 הנשים ועוד כ 7 מעוכבים (שחלקם נוספו לאחר בואנו) משוחררים תוך כחצי שעה.מאחר שהמחסום התנהל ללא בעיות מיוחדות והמעוכבים שוחררו מהר יחסית , עזבנו מוקדם יחסית עם פחות מועקה מכרגיל. לפני שחזרנו חשבנו לעבור לסייע לחברותינו בחאוורה ו/או בברטעה – אבל עזרתנו לא היתה דרושה.