בית איבא, יום א’, 3.7.07, אחה”צ משקיפות: נועה פ’, יהודית ב’, טל ה’ (מדווחת) בדרכים נקיות לחלוטין ממחסומי צבא הגענו למחסום בית איבא ב-17:20. שני חיילים בודקים כלי רכב לכיוון שכם, כלי רכב בכיוון הנגדי מחכים. 3 חיילים מבחינים בבואנו. האחד פותח פה ומשחרר לאוויר נאצות, חרפות וניבולי פה שלידם האבק הרב הממלא את האוויר ממילא (למי שלא מכיר – מחסום בית איבא ממוקם בתוך מחצבה פעילה…) מורגש כאוויר פסגות צלול. כולל ה”עופו מפה” ופנטומימתיריקות שהיתה זוכה לתשואות בתיאטרון ילדים אידי. שני שוטרים צבאיים בתוך תא הבידוק עם המחשבים, שאגותיהם נישאות הרחק מחוץ לתא הסגור. מפקד המחסום (א’?) ללא דרגות, מהווה דוגמה אישית בולטת לביטול זלזול וגינוני אדנות-שקטה. שוב ושוב אותם ביטויים שרצים בין החיילים עצמם וכלפי הפלסטינים : “עוף מהמחסום! עווווווווווווף!” “תעאלי, נינג’ה, תעאלי” (לאישה עוטה רעלה), “רק בנאאאאאאאאת!!!” וכמובן ה-“וו-וו-וו-וו-וו-וו!!!!!” למי שלרגע הסיט עינו מתנועות היד המפורסמות הקובעות מי לחסד ומי לשבט.רק קרוסלה אחת מופעלת.ילדה קטנה עם נשק צעצוע. הזדמנות למפקד המחסום לעמוד ולשחק בסדרת חינוך עם כל המשפחה. הוא החזיק אותם קרוב ל-10 דקות. במתח. בספק-גיחוך ספק רצינות. והלך להראות לחבר’ה. ושוב. ושוב. וכן – ילדה צריכה בובה, לא נשק. בסוף הניח להם לעבור.נועה שאלה את מפקד המחסום למה בבית איבא בודקים כל מי שנכנס לשכם ובחווארה לא. תשובה: כי בחווארה זה צנחנים שעושים מה בא להם ובבית איבא זה חרוב. במסגרת הווי המחסום, לפתע רמקול אימתני מופעל מעמדת בידוק הרכב (זוכרים את הנאצות שקיבלו את פנינו?) ומשלח לחלל העולם שיר זמר מפי אחד החיילים, ולפי שורת הסיום “ורוצה את זה בתחת!!” אני משערת מי מפיק המרגליות.לסיום: ילד שנראה בערך בן 13 מועף לסככת המעוכבים, שלושה חיילים (כולל המפקד) גוהרים עליו, תעודה, חולצה מורמת, לפתוח מכנסיים, צעקות. אנחנו מתקרבות קצת, החיילים פוזלים קצת לעברנו. מסתבר שבכיס או בארנק שלו נמצא מחזיק מפתחות ? עם דגל פלסטין. גודל – נשבעת לכם – 5X3 ס”מ. בינתיים אמו ושני אחיו קטנים כבר לידו. האם עוברת מסכת חינוך, ומתנהל שיח חירשים: המפקד מוכיח אותה בעברית והיא עונה ומתחננת בערבית. חולפות דקות ארוכות. נועה מרימה טלפון לראאד. בסוף משחררים אותם באזהרות ואצבעות מונפות. אנחנו מתקפלות. השעה כמעט 19:00. מפקד המחסום נראה לאחרונה מנסה לשבר באצבעותיו את הדגל הזעיר המנוילן. נראה לי שהיה לו קשה. ביציאה ממתחם המחסום, ידידנו מנבל הפה לא הפסיד את ההזדמנות לתת הדרן, מנת גידופים חוזרת לסיום.