בית איבא, יום ד’, 9.11.05, בוקר משקיפות: רינה צ’, ענבל, אלישבע א’ (מדווחת) סיכום: ליווינו כלי רכב בשלשה מחסומים בכביש שאורכו כ-20 ק”מ (?), מהפנייה לענבתא עד בית איבא. אותם כלי רכבים נבדקו בכל מחסום מחדש! למה הם לא שמים על שמשת הרכב שלט: “תודה, אין צורך – נבדקנו כבר במחסום הקודם…” מעט מאוד אוטובוסים. כנראה נסיעה במונית והליכה ברגל בין מחסום למחסום מהירה ויעילה יותר.במחסום שבי שומרון ראינו התחלת בנייה מימין לכביש. מסתבר, לדברי החיילים, כי הצבא נתבקש (נדרש?) להעביר את הבסיס הנמצא בתחום היישוב אל מחוץ לגדר והוא אכן עושה זאת. כמו כן לא יוכלו החיילים לעבור דרך היישוב המגודר ויצטרכו לעשות עיקוף בדרך ! נדמה לי שביצהר הצבא הוריד אחריות – אולי גם כאן? לתשומת לב צה”ל: אם לא לכבודם של בני האדם הכבושים הרי לכבודם של החיילים היה כדאי לנקות את הזוהמה באזורי המחסומים (בעיקר החדשים..) זה תפקידו של השליט ! 7:45 במחסום שלפני הפנייה לשבי שומרון תור של 21 מכוניות. “מכונית לדוגמה” עברה אחרי עשרים דקות.8:10 בית איבא במחסום הדרומי עשר מכוניות ממערב. אין תנועה מקוצ’ין. במחסום המזרחי מכיוון שכם כנראה עוד יותר מכוניות (לא רואים ממרחק). מכונית שבאה מכוון טול כרם עברה אחרי 20 דקות עמידה בטור בתור.תנועת הולכי רגל ערה. סטודנט שנכנס לשיחה אתנו הסביר לנו איך אי אפשר לחיות ככה כבר ארבע שנים. כאילו שלא ידענו… לדבריו הטרור אינו טרור. אלה שהידים וזאת הדרך היחידה שנותרה להם. העברית שלו הייתה טובה.9:30 שבי שומרון במחסום חייל שמעביר רק כלי רכב הומניטרים אחרי בדיקה מדוקדקת. רכב של הצלב האדום חיכה למשאית עם כבשים וליווה אותה מעבר למחסום. איזה פתרונות אפשר למצוא! במקביל לכביש בין צומת שבי שומרון לצומת ענבתא סוללת עפר גבוהה שבאה לחסום כל אפשרות ירידה לכביש של כלי רכב שמנסים לעבור מן הכפרים דרך השדות והזיתים.