בית איבא, יום ראשון, 5.2.06 אחה”צמשקיפות: עדה ה’, אלכס ו'(מדווחת)color=red> 14.06 – צומת 55-60 אין מכוניות ממתינות. רק חיילים על הדרך.14.11 – צומת 57-60מחסום נייד. יש תור ארוך של מכוניות. 7 אנשים מעוכבים. הם הורדו מאוטובוס איתו באו מטול כארם ומחכים, לדבריהם, כשעה, וזה אחרי שהמתינו כשעתיים במחסום ג’בארה. אחד הצעירים מראה לנו את תעודת הסטודנט שלו ואומר שהוא רוצה להגיע הביתה.בית איבאחנינו וניגשנו לברך את בעלי הנגרייה. ריאד מספר שהוא המתין שעתיים בבוקר במחסום בית איבא כדי להגיע לעבודה. לדעתו זה בגלל שיש שם חיילם חדשים.14.44 – במחסום אין אף מכונית בדרכה לשכם, אבל מצד שני אנחנו רואות תור גדול. אוטובוס מתקרב ואנשים צעירים מורדים ממנו ונשלחים ברגל לסוף תור הולכי הרגל לבדוק את תעודות הזהות שלהם. האוטובוס זז הצידה וממתין להם עם יתר הנוסעים בתוכו. כשהתקרבנו לא ראינו מעוכבים ומעט עוברים דרך הקרוסלה. אנשים עברו במהירות. ברכנו לשלום את החיילים והם בתגובה סובבו את ראשם מאיתנו ואת גבם אלינו. ההוראות המפורסמות של צה”ל משנת 2004 כלפי נשות מחסום ווטש הוסרו ואין ספק שהם קיבלו הוראות חדשות להתעלם מאיתנו כליל. נראה שכל החיילים במחסום חדשים. לא הכרנו אף אחד מהם. הם לא היו במקום לפני שבוע.נראה שהלימודים באוניברסיטה התחדשו, הרבה סטודנטים עוברים. סטודנטית שלומדת בשכם אך גרה בטול כארם מספרת שהדרך אורכת לה כשעתיים מידי יום.מיד כשעזבנו את המחסום והגענו לאזור חניית המוניות ניגש אלינו סטודנט צעיר שרק עכשיו עבר במחסום. ראינו אותו חוצה אך לא שמענו את השיחה בינו לבין החייל. הוא טען שהחייל תפס בחולצתו ואמר לו ” פאק יו” ואמר שאת החרפות האלה הוא שומע מידי יום מאותו החייל עצמו. הבחור הצעיר נראה זועם, מושפל, מתוסכל וחסר אונים. הוא סיפר לנו כי חשב שאולי נוכל לעשות משהו בעניין.ואז כמה נהגי מוניות ניגשו אלינו וסיפרו שיום קודם לכן נעצרו בעזון כי במכוניות שלהם היו נוסעים מג’נין. 25 מוניות הוחזרו לג’בארה והוחזקו שם מ-08.00 בבוקר ועד 16.00 אחה”צ. נהג אחד אמר שאביו לא יכול היה להאמין שהוא לא עבד כל היום ואין שום הכנסה מכל היום. מהם שמענו שיש עדיין בידול לתושבי ג’נין.15.39 – צומת 57-60 – המחסום איננו!