בית איבא, יום ב’, 20.11.06, אחה”צ משקיפות: ציונה ש’, יונה א’ (מדווחת) 15:40 בחור מג’נין שעובד בשכם יושב ומחכה לאוטובוס שייקח אותו לביתו כבכל יום. היום לקח לו שעה לעבור את המחסום. השבוע הוא יצא מביתו בג’נין ב 05:00 בבוקר כדי ליסע לרמאללה. איתו באוטובוס נסעו סטודנטים לאוניברסיטה. בדרך עצרו אותם בחמישה מחסומים והם הגיעו לרמאללה ב11:30. בפעם אחרת החיילים בענבתא עצרו אותו ולא נתנו לו לעבור. אמרו לו שחסר לו חודש בגיל. “לאן אני נוסע? לניו יורק? כולה לשכם שם יש לי בסטה בשוק. קודם עבדתי בבנין בחיפה. היום הכול כמו בית סוהר גדול. כל מה שאנחנו רוצים זה לחיות ביחד בשלום.”16:00 במחסום הולכי הרגל אין מעוכבים. הצעירים מתגודדים לפני הקרוסלות. רעש גדול. הקרוסלות לא נפתחות. בקושי משתחלים דרך פתח צר. מספר חיילים נמצאים בעמדה, בודקים תעודות למי שנחלץ מהקרוסלה. אחרי הראה תכולת החבילות בתיק שבידו לחייל שעומד עם רובה מכוון ליד הקרוסלות, הרים חולצה ועשה סבוב בבטן וגב חשופים, אם הצליח לעבור את כל אלה הוא משוחרר וממשיך בדרכו. בחור צעיר נעצר ע”י החייל לאחר המעבר בקרוסלות. החייל שולח יד לעבר צעיף על צווארו של הצעיר. הצעיר מסיר את הצעיף המעוטר במעוינים שחורים ונושא את תמונתו של ערפאת. החייל לוקח את הצעיף וזורק אותו מעבר לקיר והצעיר ממשיך בדרכו. אני מפנה את תשומת לבו של הקצין למעשה. בתחילה הוא מגיב בהתגוננות ואומר שהצעיף הוא חומר הסתה. לאחר מחשבה קצרה הוא מביע השתאות על כך שהצעיר השאיר את הצעיף ולא ביקש אותו חזרה והולך לשוחח עם החייל.16:20 שני צעירים נשלחים למכלאה. הקצין עוסק בחינוך הפלסטינים. בחור צעיר לבוש בהידור: חליפה ועניבה, מנסה לעבור בתור ההומניטארי. הקצין מסביר לו באסרטיביות שהתור ההומניטארי מיועד לאנשים מבוגרים ולנשים ושולח אותו לסוף תור הצעירים. המעבר בקרוסלות מסובך במיוחד לאנשים עם חבילות. הצעירים מגלים תושייה ויצירתיות בהעברת החבילות. ברקע צעקות החיילים: אירג’ה לווארה כולם. ואחד, ואחד. אירפע לבלוזה. קמיס, קמיס. יפה…17:00 אנחנו מנסות לברר את סיבת עיכוב הצעירים במכלאה. מסתבר שהם יצאו במונית משכם. בתוך המונית נמצאו לוחיות צהובות. הצעירים טוענים שהבוקר נכנסו עם המונית לשכם. הם סוחרי מכוניות מג’נין, המונית נקנתה על ידם ויש להם מסמכים המעידים על כך במכונית. מפקד המחסום אומר שהמונית נראית לו גנובה והוא הזמין משטרה. אחרי שעה ומשלא הצלחנו לשכנע את הקצין לבדוק את המסמכים אנחנו מתקשרות למוקד ההומניטארי. מבטיחים לנו לבדוק את העניין ואחרי זמן קצר מגיע קצין נוסף הוא מבקש לבדוק את המסמכים ומתחילה בדיקה עניינית.17:15 מתחיל להחשיך ואנחנו עוזבות.