בית לחם: החומות בדרך למחסום הולכות ונבנות
החומות מיד אחרי המנהרות בדרך למחסום בית לחם, צומחות מפעם לפעם.
במגרש החניה שבמת”ק חנו עשר מכוניות אך אולם ההמתנה היה ריק. קבוצה של פלשתינאים עמדה ליד הכניסה לקציני השב”כ. המקום השתנה מאז שהיינו בו לאחרונה. סביב הקרוסלה, דרכה נכנסים, נבנה פרוזדור מקורה כך שהמוזמנים לפגישה עם אחד הקצינים לא יעמדו עוד בגשם או בשמש הקופחת. לשאלתנו ענה אחד האנשים שעמדו שם שהוא מחכה כשעה. במגרש פגשנו עוד קבוצת אנשים, הפעם בדווים מהדרום, שבט מאזור להב, מצדה השני של גדר ההפרדה. היו שם המוכתר של השבט ועוד שני אנשים מבוגרים, כולם דוברי עברית רהוטה. מסתבר כי בנו של המוכתר הפך לפני למעלה משנה למנוע שב”כ ואינו יכול לצאת לעבודה בישראל, כפי שעשה בעבר וכפי שנהוג בשבט זה, על כך מעידה העברית הטובה. חלקם עבדו, ועדיין עובדים במוזיאון לתרבות הבדווית שבקיבוץ להב. האב בא עד למת”ק עציון, שהוא המקום הקרוב ביותר שבו ניתן להיפגש עם השב”כ, בכדי לבקש להסיר את המניעה מבנו.
חזרנו צפונה בכביש 60 ועצרנו בצומת חוסן במקום החניה של המוניות המצפות לעובדים בכדי להסיעם למקומות מגוריהם. מתחת למתחם המוניות מצוי תוואי הכביש שתוכנן בזמנו לחיבור תושבי מובלעת הכפרים נחלין, ביתר, חוסן ועוד, עם אל חאדר ומשם לבית לחם. הכביש מעולם לא נסלל והמקום משמש כמזבלה של חומרי בניין עבור הקבלנים הבונים בביתר עלית (תמונה מצורפת). כשעמדנו שם ניגש אלינו אדם וסיפר שבלילה האחרון נגדעו על ידי הצבא 300 עצי זית בוגרים בכפר ג’בעה. לדבריו הידיעה הזו אף התפרסמה בטלוויזיה. האם זו אמת? מישהו אכן יודע על כך?
החלטנו להמשיך מערבה ולבקר במחסום צור הדסה, שרק לעתים רחוקות מבקרים בו. תנועת המכוניות (יהודיות בלבד), זורמת כמעט ללא הפרעה. מדי פעם נעצרת משאית לבדיקה הנערכת על ידי חיילים בשיתוף עמילי מכס. לדברי שוטר, שעמד אף הוא במחסום, יש לא מעט הברחות של מוצרים וחומרי בניין דרך המחסום.
חזרנו דרך בר גיורא ונס הרים. אי אפשר שלא לדווח על היופי של פריחת השקדיות על רקע הירוק הבוהק, לאורך כל הדרך.
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Anat TuegOct-26-2025בית לחם: הרחבת חניה בקבר רחל בצמוד לבתי העיר
-
