:

06:55 בית לחם מחסום 300: אנחנו נכנסות לתוך אולם ריק, כביכול סימן מעודד. בפנים אנו פוגשות את אנה, האקומנית, המודיעה לנו שבדיוק ברגע זה הכל נעצר. מגלי המתכות הפסיקו לעבוד ואין נכנס או יוצא. האולם נשאר ריק הרבה זמן ואז מופיעים כמה פועלים בודדים. אחרי חצי שעה בערך עוברים עוד כמה עשרות, רובן נשים. בצד השני יש עוד מאות אנשים שעוברים מעכשיו עד השעה 09:00 בעצלתיים וגם אז עוד לא עברו כולם. מסגן המפקד אנחנו שומעים שמכונת הבדיקה של התיקים התקלקל וגם אחד ממגלי המתכות. אין תכנית מגירה להעביר אנשים במקרים כאלה. סילביה מצלצלת למוקד ההומניטרי, חנה ב. נזעקת לעזור והאוקמנים פועלים, הכל ללא הועיל. אנחנו מקבלים טלפונים מעומר שתקוע בצד השני. הוא עומד כבר שעות והולך לפספס את יום העבודה שלו. הוא מרוגז מאד. בשעה 09:00 אנחנו עוזבות את המחסום ונפגשות בחוץ עם אנשים העומדים לחזור הביתה. היום הוא יום של שיא אחרי כמה ימים של האטות מרגיזות. אנחנו מדברים על אנשים הנתקלים ב"הפתעות" כאלה כל יום מימות השבוע ובסך הכל רוצים לפרנס את משפחותיהם. 

09:10 מת"ק עציון: אין הרבה אנשים בחוץ ובפנים האולם מלא אבל פחות מאשר בשבוע הקודם. יש פה אנשים שבאים כבר בפעם השלישית בלי לקבל את השירות לו הם נדרשים. מתברר שיש נוהל חדש: אין עוד רשימה של אנשים לפי סדר הגיעם אלא אנשים נקראים לפי הגיל: קודם אנשים מעל גיל 50, אחרי זה מעל גיל 40 ואז היום נגמר. עד שעה 09:30 התקבלו כ-15-20 איש. רק חלון אחד פתוח בפנים, כך היוצאים מדווחים. התוצאה: אנשים מאבדים ימים של עבודה כדי לרענן את הכרטיס, לקבל כרטיס חדש או לחדש את קווי היד. אנשים שנשלחים מהמחסום לחדש את תמונת כף היד בעצם מקבלים קנס כבד של כמה ימי עבודה. וזה קורה לעתים קרובות.

אין הרבה אנשים המבקשים את עזרתנו.