בית לחם, מת"ק עציון 

15.15 מכוניות בודדות במגרש החניה, אולם לפנינו התרחשות דרמטית – מיניבוס פלסטיני צהוב בצד המגרש, לפניו ואחריו גיפים צבאיים, ושמונה חיילים על נשקם ניצבים אל מול הרכב המסוכן. היתה אוירה של מבצע. שאלנו אנשים שעמדו ליד מכוניותיהם מה קרה, הם לא ידעו, רק השיבו שהמיניבוס נמצא שם כבר כחצי שעה. בעדינות התקרבנו לשאול מה קרה, התשובה הייתה הומוריסטית – אין להם ביטוח… חייל אחר אמר – הברקסים שלהם לא בסדר ואנחנו שומרים על בטיחותם.אחרי זמן מה הקצין מורה על אבטחה, משאיר מספר חיילים והיתר עוזבים באחד הג'יפים. בתגובה לדיבורים בתוך המיניבוס מצווה אחד החיילים – תהיו בשקט. אז מבקש אחד העצורים  לשירותים. אחד החייליים אומר – תתאפק, אך הוא מורשה לצאת, נבדק כיאות ומורשה להטיל את מימיו בשדה הסמוך. ההשתנה נמשכת.  

   16.15 הג'יפ שעזב חוזר. ניתנת הוראה לאסוף את התעודות. חייל מביא אותן פנימה וחוזר כאשר ההוראה היא להכניס 4 פנימה. הם נבדקים אחד אחד. מישהו מהם זרק פיסת נייר מכיסו. החייל הפדנט מורה לו – תרים את זה, שים בכיס (אין צריך לומר כמה מזוהמת הסביבה, רק הפתק הזה פוגם בנקיון).  בקבוצות קטנות מוכנסים כולם. הנהג, אדם מבוגר יותר נראה כל הזמן הזה כאילו הוא לא שייך לסצינה, אולם ברגע האחרון ניתנת בקשר הוראה – גם הנהג. 

ב-17.15 יוצאים כולם מאושרים כאילו ניתנה להם חירותם. אחד החיילים , לא ברור אם ברצינות או בציניות ניסה לחבק את אחד הצעירים – חיבוק, ביקש, לא תיתן חיבוק? הנהג ספר לנו שהם מאל-חאדר, נתפסו בשעה 14.00 במחסום בית לחם והובאו לכאן. בפנים נשארו שניים, אחד מהם היה עצור לפני כ-6 שנים. בפנים היו שני צעירים שציפו להיכנס לשב"כ מהבוקר. טלפון לשב"כ נענה בגסות, ולא הייתה בו תשובה עניינית. קבוצה של 5-6 מה שמכנים "נכבדים" מבוגרים לבושי חליפות הביעה בשעה 16:00, לקראת סיום יום העבודה. אדם שעמדתי לידו ברך אותם לשלום. שאלתי מיהם, והוא השיב שאלה אנשי לשכת המסחר מבית לחם.