מת"ק עציון, 15:15: אנשים פונים אלינו עוד במגרש החניה. יש לא מעט בעיות שאולי נוכל לסייע בפתרונן. איברהים, איש מבוגר, ממתין לתסריך כדי להגיע לבית חולים מוקסד לצורך בדיקת MRI. אנחנו שואלות את החייל בחלון מה גורלו והוא משיב שעל האיש להמשיך לחכות (הוא שם כבר מעל שעתיים). לאחר שעה וחצי נוספות, נמסר לנו שהוא חסר את המסמכים הדרושים. (כמה זמן זה צריך לקחת?).  אדם שמבקש אישור סוחר נמצא "מסורב". שמא אנחנו יכולות לברר מדוע? הקצין ממאן לומר לו, לדבריו.  2 גברים שזקוקים לכרטיס מגנטי כבר מוכרים לנו. לאחר שחיכו שעות ביום ראשון שעבר, לא אפשרו להם להיכנס למשרד היות שכבר היה קרוב לשעת סגירת המת"ק והיו יותר מדי אנשים בפנים. עושה רושם שגורלם היום יהיה דומה. אנחנו מצליחות לשכנע את הקצין שהגיע אל מאחורי החלון להכניס אותם בכל זאת.  באשר ל-2 אנשים נוספים אין אנו כה ברות מזל. ב-16:45 מוסרים לנו שהם לא יוכלו להיכנס היום למרות שכל מה שהם מבקשים הוא לחדש את הכרטיס המגנטי שלהם, פרוצדורה שאורכה כמה דקות בלבד. הם מודים לנו בחום לאחר שהצלחנו לארגן שהם יוכלו לחזור למחרת, וזאת למרות שהם תושבי בית ג'אלה ולפי ה"כללים" אנשי בית ג'אלה זכאים לשרות רק בימי ראשון.

  2 אנשים אינם במקום הנכון, זה ברור. לשניהם מסמכים המעידים על כך שקרוב משפחה שלהם אמור להיות משוחרר ממעצר עוד היום, אולם איש אינו יודע היכן היו עצורים ואיפה ישוחררו. אין טעם לשאול את אנשי המת"ק. אין להם מושג, ושתי פניות של 2 הגברים למשטרה שבראש הגבעה, אף הם לא הועילו. לטובת אחד מהם הצלחנו להגיע אל עורך הדין שטיפל במקרה של קרוב משפחתו (בנו, למעשה) ונמסר לו לשוב לביתו ולהמתין בסבלנות לבן. הדברים האלה לוקחים זמן. לבחור השני לא יכולנו לסייע. עליו לנסות לגלות בעצמו מהיכן הוא יכול לאסוף את הקרוב שהוא שילם עבורו ערבות.  ככלל, עושה רושם שמסירת מידע הולם ע"י שלטונות הכיבוש יכולה הייתה להקל ולו בטיפה על חיי הפלסטינים. 

בית לחם, 17:00: לשבים הביתה לבית לחם לוקח רק כמה שניות לעבור במחסום.