מת"ק עציון, 14:55:   איש  (נקרא לו – W) ניגש אלינו עם תעודת הזהות שלו , עם תעודת זהות  כחולה של אשתו, עם  תצלומים של שניהם ועם מסמך  מבית החולים  "הסהר האדום" . אישתו עומדת ללדת  ב – 2.3.2010  והוא רוצה להגיע  איתה  ללידה אולם אינו מקבל אישור לכך, לא ברור לו  מדוע.  בלידה הקודמת נתנו לו אישור לבוא  איתה.  הוא צלצל לדליה ותשובתה הייתה:  " מדוע היא לא יכולה ללדת בבית חולים קרוב יותר? , וכן  מדוע היא ממהרת?"  (האם לא ידוע לה שתינוקות לעיתים  נולדים לפני הזמן?).  בסוף התברר שמה בכלל הוא צריך להראות זה תעודת נישואין.  זה היה קל מאוד כי  התעודה הייתה באוטו והוא הביאה במהרה  ועבר איתה בקרוסלה. לאחר כמה  דקות  קראו לו, הוא נכנס ומיד יצא  ואמר  שתוך  10 ד'  יוסדר העניין.   ה – 10 ד' נמשכו כשעה  למרות כל הטלפונים שעשינו  לבירור העיכוב.  

ב – 16:15 נאלצנו לנסוע  לבית-לחם  אך המשכנו  לצלצל  לדליה, למת"ק, ולמוקד.   ב- 16:30  W צלצל ואמר שאין קצין שיחתום לו על הרשיון!!!  (האם לא היה קצין כל אחה"צ או שהקצין עזב כעת – אנחנו לא יודעות וכמובן שאיש לא הסביר מה באמת  קרה).   העובד  במת"ק  ענה לנו בטלפון  שהוא ינסה למצוא את הקצין.  ב- 17:00  W  הודיע לנו שהוא עומד  לעזוב  וינסה את מזלו למחרת. במת"ק היה גם איש צעיר  שסיפר  שסילביה אמרה לו שהוא מנוע שב"כ.  הבטחנו לו לבדוק שוב עם סילביה.   ליתר דיוק –  אמרנו לו שנברר  אודות אביו בן ה- 63  המנסה כבר שבועות  להגיע לתפילת יום השישי באל-עקצה  אך תמיד מסורב. 

מחסום בית לחם, 16:30:   בכניסה היו שני שומרים אזרחיים שלא נתנו לנו לעבור אולם אנחנו הסברנו להם שמותר לנו להיכנס.   ארבע שערים היו פתוחים.   במשך כ – 5 ד' התאסף בחוץ תור של החוזרים מהעבודה  עם  תלונות  על עיכובים  אבל מהר מאוד  הכול יסתדר.