בית לחם

 14.30 – 18.00

נועמן, מת"ק עציון, מעבר 300

 השיטות משתכללות כל הזמן. בסביבות מחסום המכוניות "מזמוריה" הותקנו רמזורים לכל הכיוונים, ביניהם גם בתחילת העלייה לנועמן. הרמזור מלווה במחסום מוט ומתחתיו דוקרנים. ברגע שהרמזור מתחלף מאדום לירוק (בהפעלת כפתור על ידי חיילי המחסום), מתרומם המוט והדוקרנים "נבלעים" בכביש. כשהתקרבנו לעליה לנועמן וראינו את הרמזור האדום ומה שנלווה אליו, חשבנו ששוב לא נוכל לעלות לכפר. פנינו לחיילים במחסום ושאלנו, ולהפתעתנו ענה החייל מיד בחיוב לבקשתנו, הרמזור הופעל ואנחנו נסענו לכפר. כבר בכניסתנו התרשמנו מכמות השדות החרושים, בכפר עצמו ובסביבותיו. בהמשך נראה אתר בנייה, עם ערמות עפר וטיט מסביבו. ניגשנו לראות מה בונים ופגשנו כמה פועלים העסוקים בדיפון של בור גדל מימדים (כ- 80 מ"ר שטח תחתיתו וכ- 7 מ' עומקו). לשאלתנו השיבו הפועלים כי זה בור מים. התפעלנו מהיוזמה והיצירתיות שהמצוקה שנכפתה על תושבי הכפר  הולידה; מקורות מחיה וקיום. המשכנו דרך הרודיון לכיוון גוש עציון.
 

 במת"ק ישבו בשקט 15 אנשים, לכולם היו מספרים, לדבריהם חולקו בבוקר 80 מספרים, והם היו האחרונים שנותרו. כחצי שעה אחרי בואנו נקראו פנימה 8 אנשים וכעבור חצי שעה נוספת, כל השאר. עוד אף פעם לא היו שקט וסדר כאלה במת"ק. האנשים הסתדרו בשורה, זה אחר זה והוכנסו אחד, אחד דרך הקרוסלה. רק אחד האנשים, מעט יותר מבוגר, סיפר כי בא עם בנו בן ה-17 בכדי לקבל כרטיס מגנטי. הוא עצמו עבד בעבר אצל קבלן, אבל הלה כנראה פשט את הרגל ולכן אין לו עבודה, אף על פי שאינו מנוע שב"כ. מכר שלו הבטיח לסדר לבן עבודה במעלה אדומים, וכך אולי יוכל לעזור בפרנסת המשפחה בת 9 הנפשות. הוא סיפר שבא מוקדם מאד בבוקר בכדי לקבל מספר עבור בנו. כשהבן הגיע בזמן בכדי להיכנס, ניגש אליו חייל וללא כל סיבה נראית לעין, לקח מהבן את המספר וסילק אותו מהמת"ק, רק אחרי שאותו חייל עזב את המקום העיז הבן לחזור ולהיכנס. לא הצלחנו לחלץ מהאיש סיבה כלשהי שיכלה להסביר את התנהגות החייל.  

כשהגענו למחסום 300 זרמה התנועה כסדרה. אחרי כמה דקות ראינו המולה ליד אחד החלונות, הסתבר שחייל לקח תעודות זהות משלושה אנשים והורה להם לעבור ללא תעודותיהם, רק להציג את כרטיסיהם המגנטיים בחלון. הם סירבו מחשש שתעודותיהם לא תוחזרנה אחרי שיעברו. הם גם התלוננו על ההכבדה הנוספת בשובם מיום עבודה מתיש.אחרי דין ודברים רועש למדי הוחזרו התעודות. מיד לאחר מכן פנה אותו חייל לכעשרה אנשים נוספים שנכנסו למעבר ולקח את תעודותיהם לבדיקה. אלה עברו את המחסום ואחר כך התגודדו ליד היציאה בכדי לקבלם בחזרה. האמת היא שהתעודות הוחזרו מהר למדי (אולי לא באמת נבדקו והייתה זו רק גחמת כוח של החייל?).  תמהנו על הפרוצדורה החדשה ושאלנו את איש האבטחה של חברת ארי לגביה. גם הוא העיד על כך שאף פעם עוד לא נתקל בה. צלצלנו לרוני, מפקד המעבר, שכרגיל ענה לנו באדיבות, סיפרנו לו מה שראינו. הוא הבטיח לבדוק את הדבר עם שלטונות הצבא. החייל ה"לקחן" לא חזר על המעשה עד שהלכנו, כאשר פחות ופחות אנשים חזרו מעבודת יומם.