מת"ק עציון, וולאג'ה

15.00 – 18.30

ג'יפ של משמר הגבול חונה באמצע מעגל התנועה בצומת המובילה מכביש 60 לחוסן, הרבה מוניות וטרנספורטרים חיכו לנוסעים בחניה המאולתרת שמעל למעבר התת-קרקעי לכיוון אל חאדר. 

במגרש החניה של מת"ק עציון חנו יותר מכוניות מהרגיל. שישה גברים הצטופפו על המדרגות קרוב לקרוסלה, אחד היה תקוע בתוכה. לדבריהם ה"תקוע" כבר היה במצב זה כשעה, החייל עזב את החלון לפני למעלה משעה וטרם חזר. האנשים טענו שכבר כשעתיים שאיש לא נכנס לתוככי המת"ק. אחד אמר לנו שאחיו נמצא בפנים ודיווח לו בטלפון הסלולארי שאף אחד מהחלונות שם אינו פועל. החיילת שטיפלה בענייניו הפסיקה באמצע, אמרה שעליה ללכת לעשר דקות ולא חזרה מזה שעתיים. צלצלנו לפנים המת"ק וחייל אדיב מאד בשם יועד הבטיח לעזור. אכן כעבור דקות ספורות חזר חייל לחלון והכניס את המחכים בתור בזה אחר זה. היות והשעה הייתה כבר 15:45 והמת"ק נסגר בימי חמישי ב- 16:00 היינו בטוחות שאלה שהוכנסו כבר לא יטופלו, טעינו! ב- 16:03 שאל החייל שבחלון בחור שישב באולם ההמתנה אם ברצונו להיכנס, זה ענה שהוא רק מחכה לחבר הנמצא בפנים. אז הודיע החייל שהמקום ניסגר. ב- 16:10 דקות הופיע אדם כשבידיו מסמכים מבית חולים בירושלים, שבא לבקש אישור ללוות דוד חולה. אמרנו לו שהמקום סגור אבל להפתעתנו הוא הורשה להיכנס. לצערנו יצא מאוכזב כי נאמר לו שהיות שהביקור בבית החולים נקבע רק ליום שני, שיחזור לבקש את האישור ביום ראשון (שוב עליו לבטל זמן, להגיע למת"ק, לעמוד בתור וכו'). השאר יצאו מרוצים כשהכרטיסים המגנטיים והאישורים המבוקשים בידיהם.

כבר זמן רב שלא ראינו את חברנו ע' מוולאג'ה ונסענו לבקר אותו ואת משפחתו, אחרי שחזר מיום העבודה בירושלים. יש בידיו אישור עבודה שהונפק לבקשת מנזר באחיות ציון שבעין כרם, אבל לצערו אין שם מספיק עבודה עבורו. הוא עובד באופן אקראי אצל משפחות שונות בכפר, בערך ארבעה ימים בשבוע. ארבעת ילדיו מחונכים למופת, תמיד מקבלים את פנינו בנימוס ומסייעים לאמם באירוח (שאנחנו מנסות למזער  עד כמה שאפשר). הבן הבכור סיים זה עתה את לימודיו בבית הספר התיכון והוא מקווה להתקבל ללימודי סיעוד באוניברסיטת בית לחם. 

קראנו בעיתונות על עצי זית שנגדעו בכפר לפני יומיים ויכולנו לראות ממרפסתו של ע' את העץ בן 3000 שנה, שהוצל. ע' גם הצביע על הנזקים לאדמות הכפר הנגרמים על ידי הכנת התשתית להמשך בניית החומה. הוא סיפר שהזמין כמה מחבריו מהארגון הבינלאומי אתו הוא בקשר והם באו לצלם. לאחר מכן הסביר להם את חששותיו לגבי עתידו של הכפר. המעבר למנזר קרמיזן עומד להיסגר ומנהרה תיחצב במיוחד בכדי להגיע מהכפר אל ביתו המבודד והמגודר סביב, סביב של עומר. לגבי המעברים סיפר ע' שהיום היה המעבר במחסום בית לחם סביר היות וחייל עייף מאד, שרצה לישון, נפנף לכולם לעבור ללא בדיקה. לעומת זאת בבקרים שעברו היה המעבר בלתי אפשרי וארך למעלה משעה וחצי וכל אדם נבדק בצורה קפדנית. אם היה צפצוף כלשהו במכשירי המגנומטר מיד נעצר התור כולו למשך עשרים דקות לפחות. לגבי הדרך בחזרה בשעות אחר הצהריים, קיבלנו מידע חדש מפי ע': במחסום 300 עצמו איש לא נבדק ביציאה הביתה, לעומת זאת האוטובוסים המגיעים לצומת טנטור נעצרים והתעודות של כלנוסעיהם נבדקות על ידי חיילי משמר הגבול, לפני שהם מגיעים למחסום. ואנחנו חשבנו לתומנו שהגיעו ימים טובים יותר!