בתמונה: מאבטח נוהג באלימות בממתינים למעברבצד הפלסטיני

מחסום בית לחם בצד הישראלי
6:30 – מחוץ למחסום עמוס כרגיל באנשים ומכוניות. החניה עמוסה אך הפעם איש לא ניסה לגרשנו משם. מיודענו אינו במקומו הרגיל – סימן ראשון לבוקר קשה. גם הפעם פגשתי בפנים את אותם שני בחורים מהארגון "זכויות אדם כחול לבן". הם כאן מרבע לשש. גם הפעם הם מוסרים לנו מס' טלפון של אדם שקרוביו ביקשו עבורו סיוע וחיפשו את סילביה.

בפנים אולם מלא. ארבעה אשנבים פתוחים ובנוסף הקצין פותח את השער שבין האשנבים. רבים מצטופפים כדי להיכנס דרך השער הזה, בהם מי שהמכונות התקשו בזיהוי טביעת האצבע שלו ואחרים שיודעים ששם המעבר מהיר יותר. הקצין עוצר מדי פעם ודורש מהם לזוז אחורה ולא להתנפל, ומאיים בסגירת השער. בחוץ ממתינים עוד רבים וכולם ממהרים לעבודה. מספר דקות אח"כ נשמעת הקריאה המוכרת ברמקולים מהצד הפלסטיני של המחסום "שרוולים לעצור הזרמה", מה שמלמד שעוד רבים ממתינים בצד השני וצובאים על המעבר.

כצפוי העוברים מתלוננים על בוקר קשה. אשה מדווחת שלא פתחו את השער ההומניטרי, למרות שהיו נשים וילדים ואנשים חולים. מגיע אדם מבוגר ומספר שהיה לחץ גדול ואחד מאנשי כוחות הבטחון (האיש אמר ג'ונדי=חייל, אך בהמשך התברר שזה היה אחד המאבטחים – ר' להלן), נהג בגסות בעוברים, לרבות חולים מבוגרים, והשיא היה שהיכה בפניו אדם מבוגר שרצה לעבור לטיפול רפואי, ולא אפשר לו לעבור למרות שהיה לו אישור. נמסרו לנו גם תמונות מהצד הפלסטיני של המחסום (רצ"ב). התמונות אינן מתעדות את ההכאה עצמה, אך רואים בהן בבירור את המאבטח בו מדובר.

6:45 – גוני מצטרפת. גם היא שמעה בחוץ שהבוקר המצב קשה. עכשיו גם עובר אדם שאומר שאנשים מחכים בתור מארבע וחצי בבוקר ומתייחסים אליהם "כמו כלבים". האולם שהחל להתרוקן שוב מתמלא, ככל הנראה חידשו את ה"הזרמה" ושוב מעבירים אנשים בצד הפלסטיני. גם כשנראה שבצד שלנו המצב נרגע קצת, אנשים שעוברים מדווחים שיש בצד הפלסטיני עוד הרבה שממתינים לעבור. אחד העוברים מפנה את תשומת לבנו לכך שהחרימו אישורים מאנשים (כנראה עוד לפני שהגענו). ואכן אצל החיילת באשנב 4 יש ערימה של אישורים. הם נותרו שם גם אחרי שעזבנו. לא ראינו את האנשים שמהם נלקחו האישורים, ככל הנראה נשלחו חזרה לבית לחם.

7:00 – רק לקראת 7 עובר מיודענו, ומספר שהוא ממתין מרבע לשש ועדיין יש עוד רבים בחוץ.  מגיע י' הילד מושתל הכליה ואמו. אנחנו מברכות אותם לשלום. מראהו הטוב של י' המתאושש להפליא הוא קרן האור היחידה הבוקר.

אנשי "זכויות אדם כחול לבן", שמדבריהם אנו מבינות שהם בקשרים טובים עם החיילים ומפקדיהם, מספרים לנו שבעוד כחודש החיילים שנמצאים כאן אמורים לעבור לקלנדיה (בשים לב לדיווחים האחרונים על קלנדיה ולמצב כאן היום, כבר לא ברור לנו אם זה טוב או רע…). הם היו עד עכשיו בקלנדיה ורק לאחרונה החליטו לבוא גם לבית לחם. הם מאוד מוטרדים מכך שכאן אין הם רואים את הצד הפלסטיני של המחסום. הסברנו להם שכאזרחי ישראל איננו אמורים לעבור לשטחי הרשות הפלסטינית, שם נמצא הצד האחר של המחסום בבית לחם, ואילו בקלנדיה שני הצדדים הם בשטח שמוגדר כחלק מירושלים. הם צריכים לעזוב ושואלים מתי מתרוקן. הסברנו שלפי נסיוננו גם בבקרים קשים כמו היום בד"כ לקראת שבע וחצי כבר מתרוקן. הם עוזבים ומבקשים שנודיע להם מתי אכן התרוקן.

7:20 – המצב נרגע קצת ואז מגיעה ש' מהאקומנים. היא מספרת שזו פעם שנייה שהיא עוברת היום מהצד הפלסטיני לכאן. בגלל שהיה כ"כ גרוע הבוקר והמעבר לקח כ"כ הרבה זמן, החליטה להישאר עוד ולעבור שוב כדי לוודא שהמצב השתפר. גם היא חוזרת על דיווחי הפלסטינים לגבי יחס קשה של המאבטחים היום ועל כך שאחד המאבטחים היכה אדם מבוגר וחולה בפניו.

7:25 – האולם התרוקן וכעת מאשרים לנו שאין כבר ממתינים בצד השני. השער כבר נסגר וגם שניים מהאשנבים.

עזבנו, ללא לפני שמסרנו כרגיל מספרי טלפון של סילביה וחיה לאנשים והסברנו מה המסמכים הדרושים להסרת מניעה בטחונית.

למרבה הצער היום לא היה באפשרותנו להגיע למת"ק.