בית פוריכּ, חווארה
07.15היו התראות שלוו במחסומי פתע וגרמו לחיילים לדבוק עוד יותר ב”מילוי הוראות” (מגבלת גיל לתוך שכם – 16-35, ביציאה משכם – 16-45).מחסום פתע על הדרך הראשית ליד הכפר מארדה, לא רחוק מזיתא. תור ארוך של כלי רכב, בדיקה קפדנית למוניות מסחריות ולמשאיות. כל הנוסעים חויבו לרדת מכלי הרכב לבדיקת ת”ז. לא היו מעוכבים כיוון שכל האנשים הללו ,כפי שסיפרו לנו, כבר עברו לפחות מחסום אחד קודם ולעיתים שניים. זמן המתנה ממוצע 20-30 דקות. קבוצת החיילים הבודקים היתה קטנה, הם היו אדיבים ויעילים במידה סבירה. שני חיילים עמדו בשדה שלצד הדרך כשרוביהם מופנים לכיוון הכפר. 7.40 זעאתרה המחסום היה כמעט ריק כשהגענו ונמלא במהירות עד לכ-20 כלי רכב עד שנסענו משם. היו רק שני חיילים בודקים ושני “מחפים”. 8.10 סארה שער הברזל התחתון היה פתוח. לא היו אנשים בדרך העולה לכפר, כיוון שזה זמן מה אסור לתושבי הכפר להשתמש בה. בראש הגבעה מתנוססת ” טירת צארה” החדשה עם מגדלון מתכת וקירות בטון מבוצרים.שבילי בטון הושלמו משני הצדדים אבל לא היו כלל פלסטינים. לכל אדם, מלבד לתושבי הכפר, אסור להשתמש ככל הנראה בנתיב היציאה לשכם. מצד שני גודל שבילי הבטון אולי מצביע על כוונה לארגן מחדש את תנועת הפלסטינים באזור הרחב יותר סביב צארה. הצלחנו להחליף מילים אחדות עם מורות שבאו ללמד בכפר. אבל הן לא יכלו לספק שום מידע על המצב בכפר עצמו.החיילים היו מוכנים לדבר ואמרו שאין להם מעוכבים.
8.25 חווארה שכם תחת כתר, כלומר, לשני הכיוונים לא עוברים גברים בגילאים 16-35-45 ללא אישורים או” ראיות בכתב”. חווארה דרוםשישה מעוכבים צעירים (16-18), ביניהם תלמידים שעוכבו ע”י מפקד המחסום, כי לדבריו הם עוקפים ונדחקים בתור מדי יום. היו שם כבר כשעה כשהגענו. ת”ז אושרו ע”י השבכ. המפקד נתכוון להשאירם עד תום שלוש השעות כדי ללמד אותם לקח. שוחחנו איתו. כששבנו למחסום לאחר חצי שעה הם כבר שוחררו. תור פחות מבינוני, חיילים אדיבים ודי יעילים. כך גם לגבי בדיקת כלי רכב. סטודנטים מאוניברסיטאות אחרות מלבד אנ-נגאח לא הועברו.חווארה צפון בצד זה של המחסום התורים ארוכים יותר. בדיקה קפדנית של מטלטלים וגוף של העוברים. אין מעוכבים. המסחרית מהשבוע שעבר עדיין שם. שלוש מוניות מוחרמות, חדשות, ל-4 ימים. הטעם – הם עברו את הקו שמגביל את התקרבות כלי רכב למחסום. אחד מהם ניסה לברוח(זה דיווחו) והחייל חשב שהוא מתכוון לדרוס אותו. דיברנו עם המת”ק והבטיחו לנו שיטפלו בקיצור משך ההחרמה וכן בבעיית בעלי המסחרית ומשפחתם. חזרה לדרום המעוכבים הוותיקים שולחו, אין חדשים.הגיע קצין מת”ק חדש והתגלה שהוא מאלה שעובדים “לפי הספר”. הוא סירב באופן מוחלט להשתמש בשיפוטו ובסמכותו בארבעה מקרים חריגים שטיפלנו בהם:1. זוג, בעלי אזרחות מעורבת ירדנית-פלסטינית, רצו לרשום את התינוקת שלהם בת 3 חודשים בלשכה בשכם. הוא לא אישר לגבר לעבור והם חזרו כלעומת שבאו.2. אדם עם מכונית של החברה בה הוא עובד, שהותר לו ע”י עופר לעבור בלי רשיון מכונית עד 15.4 (הייתי נוכחת אז!).3. אדם מראמאללה רצה להגיע למקום מגוריו בג’יפטליק בלי לנסוע דרך יריחו.4. אדם בגיל למעלה מ-33 רצה לקחת את אשתו מבית החולים הביתה ולא היתה לו שום “ראיה בכתב” על אשפוזה (אבל הרבה כסף כדי לשלם עבורו בבית החולים). הוא שוחח איתה כל זמן שהותו במחסום. הקצין ביקש “ראיה בכתב” (גם הציע שישלחו אותה לאיש בפאקס!!). לבסוף הושגה פשרה בנוסח מילכוד 22: האיש יביא מכתב מהרופא בכפר שלו על אישפוזה של אשתו וזה יתקבל “כראיה”!!
10.15 בית פוריק .טירת בית פוריק מתנוססת על הגבעה.כל השטח נוקה ואורגן עם שבילי בטון + גדר תייל להצרת נתיב כלי הרכב. אנשים וכלי רכב ספורים מכיוון שכם ומכיוון בית פוריק.6 מעוכבים שטענו כי היו שם כבר משעת בוקר מוקדמת. מפקד המחסום סירב לדבר איתנו אבל אח”כ אמר שהשישה נצודו בניסיון לעקוף את המחסום, והוא מתכוון להשאירם שם עד 18:00. הטלפונים של המת”ק לא ענו. ניסינו את מוקד הצבא – ולקחנו מס’ טל’ של אחד המעוכבים. נתנו את מס’ הטלפון שלנו והמשכנו להיות בקשר עם המעוכב ועם המוקד הצבאי. בדרך לת”א העברנו את הטיפול בהם למוקד להגנת הפרט. 10.45 חווארה (בדרך הביתה)עצרנו כדי לבדוק אם יש מעוכבים חדשים בשני הצדדים. מפקד המחסום הדרומי אמר שעלינו לעזוב את המקום כי היתה התראה חמה מאוד בשני הצדדים.בעוד אנו דנות מה לעשות, הגיע ג’יפ ובו אנשי מדור מחסומים של “בצלם” שאמרו כי ימשיכו לטפל. הם המליצו להשתמש בדגל לבן עם הדפס הסמל שלנו במקום בשלט שמוצמד לשמשת המכונית.11:00 זעתרה כמעט ריק לחלוטין 11.15 מארדה מחסום הפתע עדיין פעל. היו בו כ- 10 כלי רכב מכל הסוגים. אותו הליך בדיקה.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-