תרגום: חנה כ.

סיכום:
יש אפשרות של ביטול מחסומי בית פוריכ ועוורטא.
מעצר חסר שחר לשעה של פלשתינאי בבית פוריכ
בריחה של מעוכב בחווארה. שימוש בתא מעצר למטרת ענישה ו"חינוך".
"היכן סלפית?!"

07:10 מרדא: שני השערים פתוחים.
זיתא: הכניסה סגורה באופן מתמיד באמצעות הבטונדות הגדולות הידועות לשמצה.

07:15 זעתרה (תפוח): אין אירועים מיוחדים.

07:45 בית פוריכ: 
במגרש החניה יש תור של כ-10 מכוניות הנעות במהירות.
אני מבחינות  שהוקמו בטונדות חדשות עם שער ברזל, דבר המאפשר סגירות הכביש לבית פוריכ.
ממול, ליד מגדל השמירה, מחפר מכין משהו….מה?
מנהג מונית אנו שומעות: "ביום ראשון יוסר המחסום ורק מגדל שמירה חדש וגדול יותר יבדוק את המכוניות העוברות. מלבד זאת התנועה לשכם וממנה תהיה חופשית". כמעט כולם נראים מרוצים, רק נהגי המוניות לא מאושרים מכך כי הם מפסידים מהסידור החדש הזה.
כשאנו רואות את המעבר הקל והפשוט של הולכי הרגל הרבים ושל המכוניות – אפילו ללא בדיקת תעודות הזהות – זה נראה ממש אפשרי.
08:00 בתוך ה"ג'ורה" גבר שהובא זה עתה במכונית צבאית כשעיניו מכוסות בפלנלית וידיו אזוקות מאחורי גבו. אנו אפילו לא מנסות לשאול מה הסיבה, בידענו ששאלותינו לא תיעננה. אחרי כחצי שעה רינה מביאה לו קצת מים (תוך שהיא עוברת את הקו הלבן המקודש! כן כן.(זאת סיבה מספקת לכך שהחיילים יקפצו ויצלמו אותה).
09:00 האיש העצור בא מבית פוריכ – אנו שומעות מעובר ושב. אחרי שעה חסרת תועלת וללא כל מהומה נוספת מסירים את הכיסוי מעיניו משחררים את האזיקים והוא משוחרר. הוא עובר את המחסום בכיוון לשכם אך פונה מיד ימינה וצועד מספר קילומטרים בשדות בסאלם.
במרחק אנו רואות שני עדרי כבשים עוברים את סוללת העפר והולכים לכיוון שכם מבלי שמישהו ישים לב לכך, שלא כמו לפני מספר שבועות.
למען השם, מה יקרה לבטחוננו?
מאחר שלאיש אין הרבה "עבודה" יש לנו הזדמנות שהיא נדירה בזמננו לפתוח בשיחה עם החיילים. ואנו לומדות משהו חדש. החיילים מאמינים שהמח"ט משכם תומך באמת בעבודת מחסום ווטש ומסתמך על הדוח"ות שלנו. עד כדי כך שעל בסיס הדוח"ות האלה חיילים קיבלו עונשים של 28 ימי מחבוש! כרגיל אנו גם נתקלות באיבה אך היה נחמד להחליף מחשבות עם החיילים למרות ניגודי ההשקפות היסודיים שלנו בדבר פעולותינו במחסומים.

09:30 עוורטא:
בכניסה מתבצעות עבודות בכביש. אנחנו גם שומעות שהמחסום ייסגר. אין יותר בטונדות באזור החניה גב אל גב והוא נטוש  כמעט לגמרי.

09:45 חווארה:
3 פלשתינאים עצורים בתא המעצר. שנים, אב ובנו, מורשים לעזוב אחרי שבילו שם שעתיים, כפי שאנו שומעות משני הצדדים – חיילים ופלשתינאים. זה היה עונש על שנסעו על כביש מאדיסון – כביש האפרטהייד.
המת"ק א. איים שהוא לא יחזיר את אישור הכניסה של המכונית,  הניח לשניהם לחכות עוד חצי שעה ולבסוף החזיר את האישור.
המת"ק א. מאשר שהמחסומים של בית פוריכ ועוורטא יבוטלו ואומר לנו שיהיה מחסום אחד לטול-כארם ושכם בצד המערבי, במקום מחסום בית איבא.
מחסום חווארה יהיה למעשה הכניסה היחידה לשכם, עם בדיקות חמורות יותר בעזרת מיכשור אלקטרוני מתוחכם. הוא מוסיף שהוא מצפה שהדבר יגרום לאי סדר רב יותר וזמן המתנה ארוך יותר מאשר כעת.
ממתינים בין 30 ל-50 הולכי רגל בשני התורים הקיימים. אבל פועל רק מגנומטר אחד, מאחר ששני האחרים, הגדולים, הועברו מכאן (לא רק הם הועברו אלא גם תחנת הבדיקה ההומניטארית). תור הומניטרי אחד פועל אבל באופן איטי למדי. באותה מידה שחיילת אחת מבצעת את הבדיקה בשקט, כך מבצעת אותה השניה בצורה גסה, קולנית וחצופה. עד כדי כך שפלשתינאי אחד, לאחר שעבר את הטיפול שלה, ממלמל  "שרמוטה".
החיילת הקולנית מתייחסת בגסות אל כל מי שצריך לעבור, ונאלצת לחזור על פקודותיה שלוש או ארבע פעמים מאחר שנראה שאיש אינו מצליח להבין אותה. המעבר במגנומטר אינו מצליח לעולם בפעם הראשונה, במזל בפעם השנייה, אך בדרך כלל רק אחרי הפעם השלישית. אז, אחרי שהוא אוסף את כל חפציו, אחרי שהוא עובר בקרוסלה שנייה, מותר לפלשתינאי לחגור את חגורתו וכו'. פעולה שדורשת מיומנות בשיווי משקל! וזה התהליך מזה מספר שנים. מדוע שנקל על האוכלוסייה הפלשתינאית בכך שנציב שולחן או מדף שעליו יוכלו להניח את חפציהם אחרי הבדיקה?
היום תא המעצר מיועד לענישה:
10:05 עציר חדש נשלח לתא להיות לחברה ל"מס. 3". אולם זה משוחרר מספר דקות אחרי כן.
מה הסיבה למעצר החדש לא יכולנו לברר משום שבאותו הזמן היה מפקד המחסום חייב להתווכח אתנו על כך שעברנו ב-30 ס"מ את "הקו הלבן" הכחול, דבר שממש הרגיז אותו. הקו הוא במקום שממנו איננו יכולות לראות היטב מה קורה.
יותר מאוחר אנו מבינות שהחיילים עוצרים אותו שם כי יש לו דו"ח מן המשטרה. למבוכתם הוא הצליח לברוח מן התא זמן קצר לאחר שנעצר בו.
בסביבות 10:40 שוב נשלח מישהו לתא המעצר, הפעם נהג מונית שהתנהג לא יפה במחסום, בצד של שכם.
האם אין החיילים יודעים שתא המעצר לא נועד לענישה?

11:15 בדרכנו חזרה, בזעתרה,  נבדק אוטובוס בצורה קפדנית: על כל נוסעיו לרדת.
השלט החדש לגמרי המוצב בדרום, בחלק החדש של כביש מס. 5 ומצביע על הדרך לאריאל וסלפית(!) הוא הונאה: אין מכאן דרך לסלפית, עד כדי כך שאחד השומרים שבדקו מכוניות בכיוון לאריאל אפילו לא שמע מאודו על סלפית, והשני מסביר כיצד נוכל להגיע לשם על ידי מעקף גדול (כמובן!) דרך ברקן ואילך.

האמר צבאי בודק את הנוסעים של משאית בשדות של עזון אטמה.

.