נושא ענישת הפלסטינים על ידי החיילים במחסום עלה בפגישה עם יועמ"ש איו"ש ונאמר בה במפורש בנוכחות עורכות הדין גבי לסקי וסמדר בן נתן שאין להעניש בעיכוב מסיבה כל שהיא, העיכוב מותר רק לצורך בדיקה בטחונית של פרטי המעוכב ומשהסתיימה יש לשחררו. בעקבות התנהלות מג"ד מחסום חווארה ומחסום בית פוריק הגשנו תלונה ליועמ"ש באמצעות עורכות הדין.

 משמרת בצל אירועי עזון ופונדוק, קר ומצמרר.
הכפר עזון סגור ומסוגר, קוביות הבטון חוסמות את הכניסה הראשית והפלסטינים, במלחמת הישרדות העקשנית ומעוררת פליאה, כבר התארגנו להעביר סחורות ובני אדם בשיטת גב אל גב. בכניסה ג'יפ צבאי עם חיילי מילואים שמסתלקים מיד כשרואים שאנו אוחזות מצלמה. אספנו את אדם ורייצ'ל, מתנדבים שהוכו ביום שבת מכות נמרצות והמצלמות שלהן נגנבו על ידי חיילי המילואים בעזון בגלל שצלמו אותם יורים באש חיה לכל עבר מעל ראשי האנשים במרכז הכפר. אספנו אותם לצורך מתן עדות כפי שהמליץ רמת"ק קליקיליה. הזהרנו אותם שלא יחתמו על דבר שאינו כתוב באנגלית ואכן, במשטרת קדומים איש לא דובר אנגלית והם נשלחו כלעומת שבאו והוזמנו למחרת, אולי תהייה האישה (היחידה) שדוברת אנגלית ויכולה לקחת מהם עדות. מהיעדר תחבורה פלסטינית הם הלכו ברגל עד פונדוק, שם חסמו את דרכם חיילים שאמרו שרק ישראלים, כלומר מתנחלים, מורשים לעבור. בהתערבותנו (תמי בחטיבת אפריים ואנו במוקד של הצבא) קיבלו החיילים הוראה להעביר אותם ואפילו סדרו להם טרמפ עד קרני שומרון לאחר שאמרו שפניהם מיועדות לתל אביב. רייצ'ל מאוסטרליה ואדם מאנגליה, צעירים יפים ומקסימים שעונים לשאלה מה אתם עושים כל כך רחוק מהבית "זה גם מה שאנחנו שואלים את עצמנו".

 הכפר פונדוק סגור ומסוגר, כל דלתות הברזל מוגפות ואיש לא נראה ברחוב הראשי. התכוונו לדבר עם האנשים ולצלם את הנזקים אבל לא היה עם מי. בדרך הביתה מופנים רכבים פלסטיניים הבאים מכוון מערב   לכבישים עוקפים וארוכים ומלאי מחסומי דרכים והכביש הראשי של פונדוק משמש אך ורק לרכבי המתנחלים. נוכחות גדולה מאוד של מג"ב, צבא ומשטרה, שבוע ימים מאוחר מידי.

 מחסום בית פוריק: יש שופט במחסום בית פוריק והוא המג"ד: 
15:30  – שני גברים אזוקים ועיניהם קשורות בפלנלית יושבים במכלאת המעוכבים, אחד מהם מתפתל באי נוחות הנראית לעין, שניהם שפופים ומקופלים על ספסל המכלאה. פלסטיני שעובר משכם לבית פוריק אומר שכאשר נכנס בבוקר לשכם (בשעה 10:30) ישבו השניים באותה תנוחה. קציני המת"ק אינם זמינים ותלונה למוקד של הצבא מטיסה למחסום את הסיור שבא במיוחד בשעה 16:12 כדי להסיר  את אזיקי הפלסטיק והפלנלית  ולתת להם את שאריות ארוחת הצהרים של החיילים (מגשית נירוסטה חד פעמית) ולחם. אחר כך לוקחים אותם החיילים בתורם לשירותים. התקשרנו למת"ק שכם לשאול בדבר המעוכבים "הכל בידיעת המג"ד ובידיעת כולם",על מה עוכבו "הם בטח עשו משהו", מדוע הוחזקו כל כך הרבה זמן כפותים "בטח שיש לזה סיבה" ומתי ישוחררו "המג"ד החליט אחרי 6 שעות". מן הנסיבות ברור שהשניים אינם עצורים או מבוקשים וה"סדנה" שהם עוברים היא עונש חינוכי כדי ש"ילמדו" מבית מדרשו של המג"ד.

 במחסום תנועה ערה של עוברים לכוון הכפרים, גברים העומדים כמעט בצמוד לחייל הבודק על השביל מתבקשים להרים את החולצה כדי להראות שהם אינם נושאים פצצה על גופם ושלא באו לתקוף את החיילים, או אולי סתם בשביל ההשפלה. כל הנשים רעולות הפנים נלקחות לצינוק ונדרשות עם דלת פתוחה לרווחה להסיר את הרעלה ולחשוף את פניהן. מכוניות נבדקות בדקדקנות הגובלת בחטטנות.
 חייל אחד מטריח את עצמו עד אלינו כדי לאיים שאם נעבור את הקו יסגור את מעבר הפלסטינים,  איום שלא מומש. 

מחסום חווארה: יש שופט במחסום חווארה והוא המג"ד:
 16:50 – המחסום הומה בצעירים, צעקות ודחיפות ודוחק רב בקרוסלות. חיילי גבעתי לא מאמצים את מיתרי הקול  וצועקים על הממתינים במגפון ידני בשפה הכביכול ערבית "וואחד וואחד  ואירג'ה…" כל זה לשווא כי הצעירים צובאים על הקרוסלות בשאיפה להתקדם לעבר היציאה ולא ללכת לאחור. הבדיקות כוללות לעיתים טריפטיז, סטודנט יוצא מעוצבן מהבידוק ואומר "מהשעה 3 אני במחסום, מהשעה 3!" חייל אחד אחראי לגרש את הממתינים מהעבר השני, גם הוא בערבית "כולו אימשי..ז'למה…" בלווי סימני ידיים קולניים לא פחות. חיילת מ"צ צועקת בעברית בקול צורמני פקודות לעבר הנבדקים, כשהם אינם מבינים מגבירה את הקול עד לצווחות מחרישות אזניים "סיירה, סיירה…" כאשר היא שולחת אותם למכונת השיקוף. החיילים מעירים לה שלא לצעוק.
כל היוצאים דווחו על זמן המתנה של שעה וחצי- שעתיים עד ליציאה.

 בצינוק 2 מעוכבים, לדברי החיילים "הם זלגו…הם ברחו" ולכן נענשים בעיכוב ממושך, "באישור המג"ד 6 שעות" אומר מפקד המחסום, האם זה אותו מג"ד?על הצינוק אומרים לנו החיילים "זה לא צינוק, זה תא המתנה למעוכבים". כוחה של מילה מכובסת היטב.
 התקשרנו לרמת"ק שכם בעניין 6 שעות עיכוב, שאלנו האם זה נוהל חדש, הוא הביע פליאה גדולה, הבטיח לפעול בערוצים שלו ואמרנו שנפנה לפרקליטות הצבאית בשל אי חוקיותו הזועקת של המעשה.

  18:00 – עזבנו כדי לעבור בפונדוק ולראות איך שלטונות הביטחון ממלאים את תפקידם ושומרים על הפלסטינים מפני הפורעים המתנחלים, איפה הם היו כל השבוע האחרון. הכפר בעוצר מלא והרחוב הראשי חשוך לחלוטין