חזרה לדף חיפוש דוחות

בית פוריכ, חווארה, יום ש’ 2.2.08, בוקר

צופות ומדווחות: ויוי צ., חנה ב. (מדווחת)
02/02/2008
| בוקר

עזבנו את ירושלים בשעה 10:00. הדרך צפונה מירושלים ועד מעבר לעפרה כולה מכוסה בשלג והנוף יפה עד כאב. לעומת זאת המחסומים מכוערים ורעים כתמיד!

בית פוריכ:
החלטנו להתחיל את הצפיה הפעם בבית פוריכ. המחסום היה כמעט ריק, ולא היה גם תור מכוניות. חלק מן העוברים ציינו בפנינו "כי היום טוב, אבל השבוע היה נורא" – מה שגם בלט מן הדוחות האחרונים. בעוד אנו עומדות במחסום ראינו האמר צבאי נוסע בשדות שממול למחסום, בצידו הדרומי של המחסום. החלטנו לחכות על מנת לברר לעצמנו את פשר הנסיעה הזו. ואכן כעבור זמן מה חזר ההאמר ובו פלסטיני. האיש הועמד כשפניו אל הבטונדות ונערך עליו חיפוש. אולם עד שהתקרבנו הוא כנראה כבר שוחרר והוחזר לכיוון שכם.

התכוונו לעזוב כאשר לפתע הגיחו על כביש מדיסון שתי מכוניות עם לוחיות ישראליות. מה זה? בשבת? אך התדהמה לא ארכה יותר מדקותיים. המכוניות עצרו במחסום ונשים וגברים אחדים פתחו את תא המטען ומתוכו הוציאו "כיבוד" לחיילי המחסום. הבינונו במה דברים אמורים, ןהתרחקנו מעט. כאשר הללו עזבו – לפנינו כמובן, הם לא יכלו שלא לומר לנו כי "אתםו ודאי מביאות מטעמים לפלסטינים כי אתם אוהבות פלסטינים". נמנענו מתגובה – כי מה לנו ולכל זה!.

"פגשנו" חסידה בשדה ליד המחסום וחשבנו בקינאה עד כמה היא חופשיה לנדוד וכמה מוגבלת התנועה של עוברי המחסום.

חווארה:
בבואנו היתה תנועה די דלילה, אך במשך הזמן התחילה נהירה גדולה של רבים שחזרו מקניות וסידורים משכם. בתחילת שהותנו נדרשו כעשרים דקות למעבר, אך עד סיום שהותינו (16:15) נדרשו שעתיים למעבר הצעירים. מעבר המכוניות דרש לפחות 50 דקות למכונית שעמדה בראש התור – ולא הצלחנו לברר כמה זמן לפני כן עמדו המכוניות כבר בתור. היות ושתי מכוניות השיקוף הקיימות בחטיבת השומרון מקולקלות, נעשתה כל הבדיקה בחפצי העוברים ידנית, עוד עיכוב נוסף על העיכוב הרגיל. שוב ראינו נשים בכל הגילים המחכות לגברים, ומגורשות שוב ושוב מלעמוד בקצה המחסום.

סטודנטים לומדים עכשיו בימי שני שלישי ורביעי, מה שאולי הסביר את ריקנות המחסום בתחילת שהותנו במקום.

התנהגות חיילות המשטרה הצבאית היתה מחפירה ועלתה על כולן המצ"דיקית אסתי  בהתנהגות מביישת. . מפקדם, בחור צעיר בדרגת סמל הסתובב כשידיו בכיסיו ולא עשה דבר לא לקיצור תורים ולא לריסון המצדקיות.

שוחחנו עם אחד הבחורים שעברו במחסום. האיש סיפר לנו כי הוא עובד ברמאללה ומרויח 650$ בחודש. הוא מחלק דירה עם עוד כמה חברים והם משלמים שכ"ד של 500$ . עד שהוא ממן אוכל ונסיעות הוא נשאר בהפסד חודשי – אך האפשרות לשבת בשכם בבית ללא עבודה נראית אפשרות גרועה הרבה יותר.

בצינוק היה מעוכב שברשותו נמצאה תמונה של שהיד – "פשע" בל יחופר. נדרשו הרבה מאד טלפונים עד שלבסוף שוחרר הבחור.

המת"קניק היה כאשר באנו, אך מיד עזב לארוחת צהרים. אחרי שהתקשרנו פעמים אחדות למוקד ההומניטרי להתלונן על מעבר הרכב האיטי במיוחד הופיע הרמת"ק. כאשר הדגשנו כי המת"קניק עזב ומאז עבר זמן רב מאד והמצב במעבר הרכבים קשה – קרה "הנס". המת"קניק הופיע במהירות הבזק, מפקד המ"צ הוציא ידיים מן הכיס והחל עוזר במעבר הרכבים – ואנו השתכנענו כי ניתן לפעול כאשר יש מי שמחייב זאת.

צריך להדגיש כי מפקד המחסום, הקצין ד' ניגש אלינו פעמיים ביוזמתו לברר האם יש לנו טענות וביקש כי לא נהסס לפנות אליו בכל עניין ודבר. ההשפעה החיובית שלו היתה ניכרת בפעילות המחסום.

בדרך בחזרה מחסום בבורין/יצהר תור ארוך של מכוניות. לא יכולנו להתעכב עוד, אך התלוננו.

אי אפשר לסיים את הדיווח מבלי להדגיש כי ההשפלה הניגרמת בעצם המעבר במחסום, יעיל ככל שיהיה, היא פגיעה אלימה בכבוד האדם ובחירותו – ורבים מן העוברים מבטאים את ההרגשה הזו במילים שאינן משאירות ספק.

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
  • מחסום בית פוריכּ

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום בית פוריכּ

      אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
      המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
      המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
      מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות.  (עודכן באפריל 2010)

       

לתרומה