במחסום עאנין: פרצות בגדר ושערים לא נעולים
יצאנו ב-6 בבוקר מיקנעם אך פקק ארוך בכביש 6 תימרן אותנו לוואדי ערה דרך צומת מגידו. עלינו לכיוון מי-עמי ומכיוון שעברנו בקרבת מחסום עאנין – קפצנו לביקור, למרות שהיום אינו פתוח למעבר. השעה היתה 7:30 בערך, הוא היה שומם לגמרי וכך התאפשר לנו להציץ בו מקרוב. במחסום עאנין – 4 שערים: 3 פתוחים לרווחה ואחד, זה הקרוב לדרך המערכת – נעול על שרשרת ובריח, בחזיתו מוטות מקובעים במנעולים ובסמוך אליו יש כבר שלוש פירצות בגדלים שונים שמפנות אליו אצבע משולשת. מעבר לפירצות – תלולית עפר מהווה מכשול למעבר כלי רכב.
ב-8:00 היינו במחסום טורה-שקד. נהג שהגיע מכיוון הגדה שאל למעשינו וסיפר על עצמו שהוא איש עסקים בעל מפעל תפירה וחלפן כספים. הוא הסכים לנסות לסייע לסטודנטית נכה מיאמון שאנחנו מנסות לתמוך בה מרחוק, ואמנם כבר בצהרים היא סיפרה לנו שהתקשר אליה והבטיח לעזור.
בדרכנו למחסום ברטעה-ריחן, עקפו אותנו בסערה שלושה רכבי משטרה. הם פנו לכיוון חריש ואנחנו בעקבותיהם. חשבנו שהם בדרך לפירצה אך הם המשיכו הלאה. מול הכפר לוקסור והפירצה המפורסמת לידו, הבחנו בשינויים מוזרים בשטח (בינתיים קראנו עליהם בדו”ח של חנה הלר). כלי רכב מעטים חנו פה ושם לצד הכביש לאחר שהמגרש עליו נהגו לחנות בסדר מופתי – כוסה בערימות עפר. אנשים רבים המשיכו להגיע מכיוון הפירצה. שמענו מפי הנהגים שמג”ב והמשטרה הצבאית עשו בלגן, סילקו אותם, השליכו רימוני עשן, אמרו לפועלים שילכו ברגל עד ברטעה והחרימו 18 רכבי הסעה שנמצאים עכשיו במחנה הסמוך למחסום ברטעה. אמרו שכדי לשחרר אותם צריך לשלם 1000 שקל לעורך-דין. נסענו למחנה לראות את כלי הרכב המוחרמים/מושבתים ולנסות לדבר עם מישהו על הגזילה הבוטה של רכושם ופרנסתם של בעלי המכוניות הללו. חייל צעיר אמר כמעט בצער שהמפקד לא יכול לבוא ואין עם מי לדבר. לא שהיו לנו אשליות.
בערך ב-9:00 עברנו במחסום ברטעה-ריחן. כחמש משאיות ו-8 מכוניות פרטיות בדרכן למיתקן הבידוק. שרוול הולכי הרגל ריק. במגרשי החנייה עדיין יש מקום. באיי התנועה השיחים גזומים. פה הכל נקי והמאבטחים משועממים.
נסענו רק עד הגשר שמתחתיו עובר הכביש לקפין במערב וזיבדה במזרח. למעשה השקיעו שם במחלף בין שני הכבישים (596 העליון ו-6115 התחתון) אך הוא חסום משני צדי הכביש הראשי. הדגניות כבר פורחות פה ללא מעצורים.
מחסום ברטעה-ריחן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום ברטעה- ריחן
ממוקם על גדר ההפרדה, מזרחית לעיירה הפלסטינית ברטעה המזרחית, העיירה הגדולה מבין היישובים הפלסטיניים במובלעת מרחב התפר (מובלעת ברטעה) בצפון מערב הגדה.
צמודה אליה ברטעה המערבית, הישראלית.
המחסום פתוח כל השבוע בין השעות 05:00 - 21:00. מאמצע מאי 2007 המחסום מנוהל בידי חברת אבטחה אזרחית הכפופה למשרד הביטחון.
רשאים לעבור מכאן (אל הגדה וממנה) תושבי היישובים הפלסטינים במובלעת ברטעה ופלסטינים מהגדה בעלי אישורי מעבר מתאימים.
מתנחלים מחרמש וממבוא דותן עוברים ללא כל בדיקה. במקום פועל טרמינל גדול ומשוכלל עם 8 אשנבים לבדיקות ביומטריות (טביעת עיניים וטביעות אצבע) אך לרוב פעילים רק שני אשנבים.
העברת סחורות מהגדה למובלעת ברטעה אפשרית כאן בהיקף מסחרי בינוני (בעיקר תוצרת חקלאית) באמצעות קבוצת נהגים קבועה ורשומה. להגברת ההידוק הצבאי על מחסום ברטעה, הוקם מחסום בצומת יעבד-מבוא דותן, מאויש לעיתים בחיילים אשר יושבים במגדל השמירה, ויורדים ממנו לבדוק את הרכבים והנוסעים באופן אקראי.
(פברואר 2020)
Hagar DrorSep-26-2023ברטעה: בניה מהירה של גדר ההפרדה
-
מחסום טורה-שקד
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום מרקם חיים* ובו עוברים הולכי רגל, מוניות ומכוניות פרטיות (מ-2008) פלסטיניות אל ומן הגדה ומרחב התפר, לאזור התעשייה ליד התנחלות שקד, לבתי ספר וגני ילדים בטורה, לאוניברסיטאות בג'נין. המחסום נמצא בין הכפר טורה שבגדה והכפר דהר אל מלח במובלעת מרחב התפר. נפתח פעמיים ביום, 10:00-07:00 ו- 12:00- 19:00. העוברים (לעיתים גם תלמידי גן) נבדקים בביתן ובו מכונת שיקוף. שמות הזכאים לעבור כאן מופיעים ברשימה שבידי החיילים. רוב ימות השנה נשמרת כאן תנועה מעטה ביותר.
*כבישי ומחסומי מרקם חיים, כהגדרת מנהלת המעברים במשרד הביטחון, מיועדים רק לפלסטינים. הם נבנו על קרקעות פלסטיניות שהופקעו, כולל מנהרות, דרכים עוקפות ודרכים העוברות מתחת לגשרים. 'מרקם חיים' הוא מונח מכובס ואינו בא לתאר מגמה הומניטרית כלשהי. מחסומים אלה מאפשרים קשר תחבורתי בין הגדה המופרדת לאיים מנותקים ללא רצף טריטוריאלי ביניהם. לרוב אין מחסומים קבועים בדרכים אלו, אלא מחסומי פתע. בטורה התקבע מחסום קטן (פחות מדונם) ומנומנם, שהלך והתמלא במשך השנים כמעט בכל אמצעי הפיקוח וההכוונה מתוצרת הכיבוש. (פברואר 2020)
Hanna HellerJul-29-2024מחסום טורה: מה מסתירים כאן?
-
פירצה לדוגמה: כביש 611
צפה בכל הדיווחים למקום זה