כבר מספר שבועות אני מבררת מדי פעם עם מת”ק סאלם מתי יתנו לבעלי הזיתים באזור הצפון לעבור ולמסוק בחלקות שלהם במרחב התפר. התשובה: כנראה בשבוע הבא. כך עבר כחודש ושום אישור לא הגיע. הבוקר הגיעו אנשים למחסום חקלאי 154 טייבה-רומנה (שני כפרים קטנים בגדה למרגלות אום אל פחם) לאחר שקיבלו הודעה שיפתחו להם את המחסום היום ורק לשלושה ימים. למיטב ידיעתנו רק  2-3 תושבי טייבה-רומנה מעבדים דונמים ספורים של זיתים. במרחב התפר הקטן. אז הם באו בשש וחצי, עברו בשער המחסום הקבוע בתוך החומה הענקית שנבנתה שם לפני כחצי השנה, ומייד נשלחו בחזרה הביתה.

באזור הצפון אין התנחלויות לאומניות ואין מאחזים של משיחיסטים מטורפים. אצלנו המינהל האזרחי הוא שעושה את העבודה. בשקט ובהתמדה.

גם בכפר עאנין מחכים חקלאים לעבור למרחב התפר ולמסוק כבר. יש להם מאות דונמים של כרמי זיתים. הכפר נצור מאחורי חומת הבטון הענקית, שלכאורה אי אפשר לעבור אותה. עד כה פתחו את המחסומים בעאנין ובטייבה-רומנה באותם הימים, שני ורביעי. אבל להם טרם הודיעו חד משמעית מתי יוכלו לעבור. הצעתי למ’ המכר הוותיק של הקבוצה שלנו, שבינתיים נמסוק בשבילו את הזיתים ונמצא דרך להעביר אותם אליו. מ’ אמר שבלעדיו לא נוכל לזהות את הגבולות של הכרם שלו. אין שום סימון. יש לו גם 8 מיכלי שמן, מהזיתים שגדלים ליד ביתו. הוא מקווה שבכל זאת יאפשרו להם בקרוב לצאת למסוק ובאותה הזדמנות יעביר את השמן ללקוחות הקבועים שלו, ביניהם חברת הקבוצה שלנו ואנשים מאום אל פחם.

במחסום ברטעה לא נותנים לבעלי אישורי מעבר לעבור מהגדה אל ברטעה המזרחית. מלבד המאבטחים, עוצרים את המעבר גם מתנחלים שעומדים שם בשעות היום. הפלסטינים אומרים שהם מהתנחלות חרמש. מה יעשו אלה שיש להם מקום עבודה בברטעה המזרחית ואין להם דרך להגיע אליה? המצוקה הכלכלית גוברת מיום ליום. ובכל זאת עוברים את החומות באישון לילה בעזרת סולמות… לא כולם מצליחים. לפני כחודש נהרג מאש חיילים בחור מעאנין כבן 30, שנתפס על הסולם.