יום ארוך. יצאנו מוקדם בבוקר ובשעה 9.30 פגשנו ליד התנחלות חמדת את יוסי ואת גיא שליוו רועים מעלות השחר, מכיוון שלאחרונה החלו המתנחלים של אום זוקא להבריח את הרועים מחדידיה ואת בורהאן. המתנחלים הקימו תחנה בלב השטח הצבאי/שמורת אום זוקא ממזרח לביתו של בורהאן.

מתרומות שאספנו רכשנו 10 סככות צל מתקפלות, קלות, וניתנות להקמה תוך דקות ספורות. גיא הירשפלד מתעאיוש נסע במיוחד לתל אביב עם הטנדר של עזרא והביא לנו את הסככות. השאלנו מגיא את הטנדר ונסענו מקהילה  לקהילה וחילקנו את הסככות שהתקבלו כמובן בשמחה.

לאחר ביקור במכּחול אצל בורהאן ואצל נאג’יה (אשת יוסף, שכעבור כמה שעות ילדה בן) נסענו למחסום תיאסיר ומשם לעיירה טובאס לבקר את מוחמד, חולה הסרטן. הבדיקות שמוחמד עשה טובות מאוד ונקווה לטוב. אפילו שערו החל לצמח שוב והא נראה טוב.  בינתיים הוא עדיין חייב להיות בבידוד ומקבל טיפולים בהדסה ירושלים. קיבלתי תרומות יפות ובביקור נתתי לו סכום כסף לממן נסיעות במקרה ולא יסתדר עם “בדרך להחלמה”. עזרא נאווי המלאך שהסיע אותו בכל פעם למחסום נמצא בחו”ל ולכן נדרשות יותר הסעות. אביו של מוחמד, נכה כתוצאה מדריכה על מוקש, מכר את העדר שלו ועבר לגור עם אשתו ובנו הצעיר בחדר שמתחת לחדר של מוחמד. לא ברור ממה יחיה.

השנה יש עזיבה רבה יותר של פלסטינים, הן בגלל הבצורת הקשה ואי היכולת לממן אוכל לעדר הצאן שאינו מסוגל למצוא די עשב במרעה והן בגלל המאחזים הפיראטים שצצו ליד יישובי הפלסטינים, והאלימות הקשה של אותם מתנחלים אלימים מפנים כלפי תושבי המקום.

הבסיס הצבאי “תבץ” שממול לחמאם אל מליח בדרך לתיאסיר פונה יומיים קודם, והיה חשש רב שהמקום יעבור לידיהם של מתנחלים, כפי שקרה לא פעם בעבר. אם אלה היו מתיישבים שם, באזור המאוכלס בצפיפות בקהילות רועים, הדבר היה מהווה מכה קשה לפלסטינים. נסענו למקום ומצאנו שם קבלן שיפוצים מיאטא מדרום הר חברון. לדבריו הוא מועסק על ידי משרד הביטחון, והמטרה היא לשפץ את המקום ולהחזיר אליו את הצבא. נרגענו.

קיבלנו דיווח שמתחת להתנחלות חמדת, ממזרח לביתו של בורהאן, מתנחלי אום זוקא הקימו מבנה המשמש כרפת והציבו קולט שמש. בלב מטווחי הצבא נתקלנו במתנחל צעיר כבן 17, שרעה את עדר הבקר של מאחז אום זוקא. כשראה אותנו מרחוק עלה על אופנוע ודוהר אלינו לברר מה מעשינו במקום. למרות שהצגנו את עצמנו כמחסום ווטש הוא לא היה עוין, והתפתח שיח על כך שהוא וחבריו משתלטים על אדמות לא-להם ועל זכויות האדם של התושבים הלגיטימיים של המקום – הפלסטינים. ויכוח עקר ומיותר, משום שלפי דעתו בורא עולם הנחיל לו ולחבריו את כל הארץ ולפלסטינים אין כל זכות בה. זכויות אדם? מה זה?

ראינו את הצינור שמוביל מים מהתנחלות חמדת למאחז אום זוקא ועכשיו לנקודה החדשה שהמתנחלים השתלטו עליה – עוד מאחז או רפת לפרות באזור המרעה? ימים יגידו . ייאמר שמאז הוקמה הנקודה החדשה, המתנחלים מגרשים באלימות  את בורהאן ואת בני אל חדידיה, שהאזור היה מקום המרעה הקבוע שלהם. בשנת בצורת כמו זו שאנו חווים עתה, לכל שטח מרעה ולו הקטן ביותר יש ערך אדיר. ההשתלטות של המתנחלים על עוד ועוד שטחים היא הרת אסון לתושבים. תעאיוש וארגונים אחרים משתדלים ללוות את הפלסטינים למרעה יום-יום, ואכן המתנחלים לא מתקרבים לרועים הפלסטינים כאשר יש  להם ליווי של יהודים.