בקעת הירדן: זבח, גרפיטי, ניקוי מטבח - שותפות בתוך מציאות קשה
הדרך לבקעה משתנה בקצב סמוטריצי מטורף. בראשי הגבעות צצים מבנים, שבילים נחצבים לאורך ורוחב השטחים, כנראה שביל המתנחלים שהוכרז עליו השבוע. כביש 505 מתרחב במהירות.
עד שמגיעים לבקעה הנשמה יוצאת מדעתה.
זה יום חלוקת מלגות לסטודנטים, וזמן בסמרה וח’לת מקחול.
התחלנו בסמרה בזבח של כבשה צעירה. “כמה פעמים בשנה אנחנו זובחים כבשה.” כל התהליך חוץ מהפרט הראשון נעשה מול עינינו בצורה מקצועית – הפשטת העור, הוצאת החלקים הפנימיים. שעור בביולוגיה, תוך הבאת השה לעולה. הזקנה שבחבורה מפרקת את המעי לצינור ארוך ארוך שבהמשך יתמלא באורז. באמצע נאכל את הלב בפיתה ואת הכבד, למען בריאות המשפחה שתזכה להרבה חלבון ביום אחד.
האמנות של היום התרכזה בגרפיטי בתוך האוהל.
א’, הזובח, מצייר בספריי בקו אחד מדויק את המראות הקרובים לחייו
המשכנו עם מ’ לחלק מלגות לסטודנטים בכמה קהילות – סמרה, עין אל-חילווה, מקחול ועוד. שלושה סטודנטים רשומים אצלנו. הגענו לקהילה ליד פארסייה שנקראת פארסייה אלחמיר, השוכנת ממערב לכביש אלון קרוב למחולה. המקום מנה בעבר משפחות רבות, אך בשנים האחרונות הרחיבה התנחלות מחולה את שטחיה על ידי גידור וגזילת אדמות פלסטיניות פרטיות ובנתה בית ספר גדול ועוד מבנים. מאז, גורשו, או ברחו, רוב המשפחות ולמעשה נשארו במקום שתי משפחות בלבד. הן סובלות מהקרבה הכפויה למתנחלים.
נסענו לבקר במקחול אצל משפחת ר’. הילדים הגדולים היו לבד וקבלו את פנינו בשמחה. החלטנו לעשות הפתעה להורים וכולנו ביחד ניקינו את המטבח, במסגרת “חב’ הניקיונות בע”מ” והאמת, זה היה הקטע הכי כיפי וחיובי ומשמח של היום. ילדים מלאי מרץ ומוכנים לעשות הכל.
וזה המקום לענות לענת מה זה נותן לכן…
ובכן, עבודה משותפת, התחלת הפנמה של חשיבות הניקיון, הצורך הכנה שלנו ושלהם להיות חלק, שמחת היצירה, אין לי כושר למנות הכל, אבל בגדול, בערך כמו בים: הנתינה היא ערך מאד מרכזי בהתנדבות שלנו. הרצון שלנו ללמוד מהם ולתת להם מיכולותינו, כל הדבר הזה, של להרגיש שותפות, בתוך המצב הקטסטרופאלי, אין כמוהו. הם רואים אותנו חלק מהמשפחה. שמחים אלינו, מחכים לנו, גם נשענים עלינו ויודעים שלא יקבלו הכל. ובסוף השינוי, היצירה, השמחה, זה ערבוב של דברים טובים. יכול להיות שתראו בזה דברים שליליים. נשמח לשמוע. התמונה שלא צולמה של הילדים יושבים סביב גיגית המים וסבון ורוחצים את הכלים עם בשמת הייתה אולי משכנעת אתכן. יש דברים שלא תמיד מובנים אבל המציאות מנצחת.
באותו זמן התקיים המשפט של י’ ממקחול בסאלם. הוא יוצג על ידי לאה צמל, ויצא בשלום הביתה, 1000 ₪ למכבסת הכיבוש.
שמחה גדולה היתה במקחול. טלפונים מכל הדודים והדודות מכל קצווי הבקעה.
בדרך הביתה השמים דברו את שלהם. ענני נוצה ענני כבשה, מביטים אל הארץ התמוהה
תיאור מיקום
בקעת הירדן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בקעת הירדן היא הרצועה המזרחית של הגדה המערבית. שטחה קרוב לשליש משטח הגדה. חיים שם כ 10,000 מתנחלים, כ 65 אלף תושבים פלסטינים בישובים. בנוסף, כ 15 אלף מפוזרים בקהילות רועים קטנות. בקהילות אלה אנשים חיים במצוקה קשה בגלל שני סוגי הטרדות: הצבא שהכריז על חלק משטחי המחיה שלהם, כשטחי אש, אימונים גוררים סילוק של שעות ארוכות ממגורים, בחום היוקד ובקור החרפי של הבקעה. הסוג האחר הוא התעללות על ידי פורעים הנאחזים בשטחי המרעה של קהילות הרועים, ובשטחי האש המוכרזים (מבלי שיגורשו). מיה תהום הרבים בבקעה משוייכים לחברת מקורות ואינם זמינים לפלסטינים תושבי הבקעה. הפלסטינים מביאם לצרכיהם מים בעוקבים בעלות גבוהה.Rachel AfekOct-1-2026סמרה. ניפוח ריאות
-
ח'ירבת סמרה
צפה בכל הדיווחים למקום זהח'לת מכחול / מקחול
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב קטן של קהילת רועים הנמצא בדרך להתנחלות חמדת. שני מאחזים סמוכים ממררים את חייהם של הפלסטינים, המתפרנסים ממרעה, והצבא מגבה את המתנחלים. כך הולכים וקטנים שטחי המרעה האפשריים. ילדי המקום לומדים בבית הספר ביישוב עין אל בידא. תורים ארוכים בני 3 שעות לפעמים משתרכים במחסומי חמרה ותיאסיר המובילים לעיירה טובאס, וכך קשה לקבל מים
, אספקה ולמכור את הגבינה, החלב והבשר שמייצרים התושבים למחייתם.
בעקבות פיגוע קטלני במחסום תיאסיר בפברואר 2025 נסגר המחסום לחלוטין בינתיים.
(מעודכן למרץ 2025)
-
