זוג מלווים נשלחו לברדלה לקריאת החקלאי מ’, בעלים חוקי של 150 דונם ובהם פירות וירקות. הוא ערך למלווים סיבוב בחלקת האבטיחים שלו אליה פלשו יום קודם לכן המתנחלים מהמאחז החדש הסמוך, עם עדר הפרות שלהם. השטח בן 5 דונם. הפרות השחיתו את כל יבול האבטיחים והשאירו רק קליפות. היבול מוערך בשווי כ 50,000 ש”ח. מ’ השבית את העבודה של הפועלים באותו יום כי לא נותר מה לקטוף. המתנדבים תיעדו את הנזקים כדי להציגם למשטרה.

הבוקר עבר ללא הפרעות והתנכלויות, כמעט כמו תמיד בימי שבת, בכל המקומות בבקעה בהם אנו מלווים את הרועים והמשפחות. בשעות אלה המתנחלים נחים…

אחה”צ כצפוי התחילה המהומה
בסביבות השעה 15:30 תשעה מתנחלים ירדו בשלוש קבוצות מהחווה של בנצי. קבוצה אחת נכנסה לחווה של ס’ בעין אל חילווה, והמתנדבים הצליחו להדוף אותם עד שנאלצו לעזוב כי קיבלו קריאה דחופה להגיע לק’ כי הקבוצה השנייה של המתנחלים הגיעה לשם. עד שהגיעו לביתו קבוצת הפורעים כבר עברה לרועה שלישי וגנבה את חמורו. המתנדבים שוב נקראו למאהל של ס’, כי חזרה לשם קבוצת המתנחלים הראשונה, והם היכו קשות בראשה של אחת מנשות המקום ושברו את הטלפון של השנייה. המתנדבים בהגיעם ראו את המהומה מתרחשת בקצה המאהל. הנשים הפלסטיניות, שהתמלאו בכעס ולא יכלו להתאפק ולחכות להגנת המלווים, החלו לאסוף מקלות ואבנים כדי להחזיר לתוקפיהן. בדיוק לרגע זה חיכו המתנחלים! הם צילמו אותן “תוקפות” והזמינו צבא ומשטרה כדי לעצור אותן.

הצבא הגיע במהירות וברגע הראשון החיילים אומנם עמדו לעצור את הצעירות, אבל אלה החלו לבכות ולצרוח והמפקד כנראה נמלך בדעתו והחליט להסתפק באזהרה ואיום שבפעם הבאה יעצור אותן.

באותו זמן  בדיוק השתוללה קבוצה שלישית של מתנחלים מעבר לכביש (עדיין בעין אל חילווה). נכנסו לבית של הרועה פ’, שהיה באותו זמן במרעה. רק אשתו היתה בבית ולדבריה ראתה שהם ניסו לגנוב עגל. היא מיהרה למנוע זאת ובדרכה נפלה ונחבלה. העגל לא נגנב אך המתנחלים נכנסו לבית וגנבו פנס גדול וירדו לעבר הרועָה החמישית, שרק חזרה מהמרעה ושהתה בביתה לבד. הם נכנסו לביתה והפכו אותו. זוג מלווים נוסף הפסיק מרעה והגיע למקום. הם ראו את המתנחלים בורחים ויורדים למעין התרחץ עם חבריהם מהקבוצה השנייה, שכנראה גנבו את החמור.

בינתיים בעל החמור הגיע לבית פ’ ואמר למלווים (אני הייתי שם) שהחמור ברח והגיע לפארסייה. הוא ביקש שנסיע אותו לשם. לקחנו אותו לפארסייה והסתבר כי שני נערים מתנחלים הקדימו אותנו וגנבו את החמור שוב.

חזרנו למעין לשם הגיעה בינתיים המשטרה. המתנחלים התאספו סביב השוטרים ובראשם בנצי. הם החליטו לא לוותר בעניין המעצר של נשות בית ס’. אנחנו פנינו לשוטרים וביקשנו שיבדקו את הבתים בהם השתוללו המתנחלים קודם, בנוסף לגניבת החמור. השוטרים סירבו וטענו שאם לא ראינו בפועל את מה שנעשה ואם אין בידינו צילומים מרגעי האמת, הם לא יכולים לפעול בנדון. אבל הם כן נענו לדרישתו של בנצי, שהיה מלווה באיש המועצה שי אייגנר, וחזרו לבית ס’ אל הנשים ובנותיהן במטרה לעצור אותן בהוראת המתנחלים. אחרי חצי שעה עזבו בלעדיהן, לאחר שחזרו והזהירו אותן לבל יחזרו על מעשיהן.

כל זמן המהומות המשיכו שני מתנדבים ללוות את א’ במרעה. הפעם שלא כמו בשבוע הקודם המרעה עבר בשלום.

במשמרת הלילה נשארו מלווים בעין אל חילווה לנוכחות מגינה (שהות סביב השעון במגורי הרועים), שם התושבים חששו שהמתנחלים יחזרו. בחצות, בפארסייה, חצה טרקטורון את שביל המשפחות למעלה. המלווה שעמדה בחוץ כמעט נדרסה והטלפון הופל מידיה. המשטרה הוזעקה וגם הצבא. אלה הגיעו אבל לא עשו דבר ורק הציעו שנגיש תלונה במשטרת בנימין, כי הם לא מקבלים תלונות על המקום …??!!

מה שנשאר מהלילה עבר בשקט.