12.30 אנו אוספות שתי נשים אחרי טיפול ברמב''ם ולוקחות אותן למחסום ג׳למה.

13.30 מחסום ג'למה

בשעה זו המקום נראה שומם, המאבטחים נראים מאד לא מרוצים מנוכחותנו, בכל זאת אחד מהם מוכן להסביר כמה דברים. אנשים מבוגרים שמורשים לעבור ללא אישורי מת''ק יכולים לעבור גם דרך מחסום ברטעה. עובר לישראל גבר יהודי דתי, מסביר שבגלל שנת השמיטה הם קונים כמויות גדולות של ירקות אצל פלסטינים ובכלל, אומר אבל לא מפרט, יש הרבה שיתוף פעולה בתחומים רבים.

קבוצה גדולה של נשים צעירות עם ילדים קטנים, גברים ונשים מבוגרים, חוזרים מביקור אסירים. מראה עצוב.

14:15 אנו עוזבות.

14:50 מחסום עאנין

המחסום אמור להיפתח בשלוש. ב 15:15 אנחנו מטלפנות למת''ק. מבררים. החיילים מגיעים ברבע לארבע. בינתיים אנחנו משוחחים עם האנשים המחכים. מ' מספר על החיים הטובים לפני המחסומים. הוא כלכל את משפחתו ברווחה. אומר שרוב תושבי הכפר לא מקבלים אישורי מעבר,לא יכולים לעבד את אדמתם, חיים חיי עוני, פיתה עם זעתר ושמן, זיתים, זה מה שיש.

כאשר רחל מבקשת לברר למה היה עיכוב בפתיחת המחסום חיילת נובחת: "אל תענה להן."

15:05 מחסום טורה

ריק ומיותר.

16.20 מחסום ברטעה

הרבה פועלים חוזרים עכשיו מעבודה. מברכים בשלום, עוברים מהר ללא עיכוב.  

ב. מבקש עזרה: למה הוא וחבריו בעבודה, כולם עובדים ותיקים ומסורים מעוכבים במחסום.
17.30 אנו עוזבות

אקס טריטוריה עם שפה, מנהגים ומושגי זמן מיוחדים עבור אנשים נחותים.
אם פעם משהו ירצה לכתוב את מילון המחסומים, הספר יהיה דק, דק מאד. רוב המילים בציווי: לך,לך מפה, לא, לך למת"ק, פתח, סגור. במילון הזה אין מילות נימוס, אין סליחה, אין התנצלות. שחייל יתנצל על איחור של שעה בפתיחת השער? שמעתם פעם שפונים לאיש זקן פלסטיני  ''אדוני'' ( נשמע כבדיחה).

גם אנחנו ה״ווטשיות ״ סופגות את סגנון הדיבור המחסומי .