14:00-16:30

צילומים:

* תלמידים חוזרים הביתה דרך השרוול במחסום

* מחסום פתע על הכביש מקפין לזבדה

* פועלים ממתינים לבדיקה במחסום ברטעה

14:00 מחסום ג'למה- גלבוע

אספנו מבית החולים רמב"ם את א' ואת בנו כדי להחזירם למחסום ג'למה, בדרכם לביתם שבשכם. בדרך שוחחנו ארוכות על מצב בסוריה, על דעא"ש ועל הקבעון ביננו לבין הפלסטינים, על תקווה וגם על אמונה בעתיד אחר ואפילו על הבחירות הקרבות ובאות. כן, במשך כשעה ניהלנו שיחה פתוחה וכנה, מעניינת ולא בדיוק אופטימית. בפרידה הוזמנו לביתו. הבטחנו שבבוא היום, אפילו קצת האמנו.

המחסום היה שקט יחסית אבל באזור היציאה מהמחסום לכיוון ישראל היה טור ארוך מאוד של מכוניות עם מספרי רישוי ישראליים. מאבטחים ניגשו אלינו ונשאלנו על מעשינו במחסום. השיחה הייתה מנומסת. הם הסבירו לנו כי המכוניות הישראליות שייכות לערביי ישראל, להם מותר לעבור אל הגדה ולחזור ממנה במחסום זה. שוחחנו קצרות עם פלסטיני שעבר את המחסום לכיוון ג'נין. הוא התלונן על כך שבבוקר לכיוון ישראל המעבר נסגר ב 12:00, לטענתו מוקדם מדי.

15:00 מחסום טורה-שקד 

הגענו בדיוק בזמן חילופי משמרות. שלושה חיילים הגיעו אל המחסום, אחת מהם ניסתה לשוחח עימנו אך חייל, כנראה בכיר ממנה, "קרא אותה לסדר". תנועת המכוניות והאנשים היתה דלה מאוד וללא אירועים. טרקטור יצא מהמחסום ופנה לשביל אל השדות במרחב התפר. מכונית עברה אל מרחב התפר נהוגה בידי אשה, מראה לא שגרתי.מכונית אחרת עם משפחה וילד כבן 10 נכנסה גם היא אל מרחב התפר ולשאלתנו על אופן וזמן הבידוק אמרו שכולם, כולל הילד עברו בידוק, אך לא עוכבו.

15:30 מחסום ברטעה-ריחן  

החלטנו לבדוק מה מצב החניה בכניסה למחסום מכיוון הגדה, לשוחח עם האנשים ולנסות להתרשם ממקור ראשון. עברנו ברכב בלי עיכוב. החניה הייתה עמוסה עד לעייפה במכוניות, מיניבוסים ואנשים, אחד ליד השני, בסדר של אי סדר. ממש לא מצאנו מקום לחנות. חיפשנו והתקדמנו, מרחק לא קטן. בדרך שאלנו מה המצב ביעבד. אמרו שבזמן שעברו את המחסום בדרך למחסום ברטעה, בסביבות 14:00, היה עמוס בחיילים וחג׳יפים צבאיים, אך עברו ללא בדיקה. עדיין מחפשות חניה, והגענו כבר למחסום שעל הגשר ( מעל הדרך בין קפין לזבדה), מחסום שאין לו מובן וחסר תבונה, לרוב סגור. משני צידי הכביש הרבה מכוניות חונות וגברים מכל הגילאים מצטופפים סביבן. מראה לא שגרתי. אנשים די עצבניים, ביקשו מאיתנו לבוא ולראות מחסום חדש עם הרבה חיילים שבודקים מכוניות ונוסעיהם. חנינו בשולי הדרך מנסות להבין על מה המהומה. אכן, בכביש הפנימי לזבדה, מתחת לגשר, מחסום מאולתר מאבנים (במקום דוקרנים) כארבעה חיילי משמר הגבול עוצרים כל עובר ושב, בעיקר מתשאלים ומעכבים. חיילים נוספים מסביב, שומרים. רצינו להבין את פשר הדבר. כמובן שנשאלנו מי אנחנו ומה מעשנו. לא התבקשנו להתרחק או לעזוב את המקום, רק שאלה אחד חוזרת הייתה בפיהם – האם אנו מודעות איפה אנו נמצאות ואיך זה שאנו לא מפחדות להיפגע במקום כזה מסוכן. תשובתנו הייתה, כתמיד, לא. לשאלתנו על מטרת המחסום, לא קיבלנו הסבר מעבר לכך שיש צורך לבדוק, ואין בזה שום דבר יוצא דופן.

16:00 בחזרה לצד הפנימי של מחסום ברטעה ראינו את המראה ״הרגיל״, תנועה ערה של אנשים החוזרים הביתה, ממהרים, רובם גברים. בהגעתנו לקרוסלה ראינו תור וצפיפות. רק אשנב אחד פעיל. הצלחנו ליצור קשר מיד עם המאבטח האחראי ודיווחנו על המצב, הבטיח לבדוק. במקרה או לא, כעבור מספר דקות הופעלו עוד שתי עמדות, שלוש בסה״כ מתוך ארבע. הצפיפות ירדה, התנועה חזרה לקצב ״הנורמלי״ והשלבים התחתונים של הקרוסלה המשיכו לפגוע ברגלי העוברים.